קנדידה גלברטה הינה פטריה נפוצה הגורמת לזיהומים שונים כאשר הראשון שבהם מכונה בשם טרולופסיס. הפטרייה מופיעה בדרך כלל על פני עור בריא, מערכת נשימה, מערכת מין ושתן. הזיהום מעורר בעיה חמורה יותר בקרב אנשים הסובלים מסוכרת, מערכת חיסונית חלשה או חולים הנמצאים בטיפול נמרץ.
לכן, הפטריה מזוהה כמחלה נרכשת בתוך בית החולים אשר גורמת למוות בכחמישים אחוזים של הזיהומים.
תנאים המקדמים זיהומים פטרייתיים
צמיחת יתר של זיהומים פטרייתיים מתרחשת כאשר מתעורר שינוי בחילוף החומרים, באורח החיים או במצב ההורמונלי.
ראשית, בעת תחילת הוסת, כאשר מתחוללים שינויים בחומציות של רקמת הנרתיק דבר המעודד את התפתחות השמרים. גלולות למניעת הריון, בהריון ובתקופת המעבר מתעוררים שינויים הורמונאליים המשפיעים בתורם על התפתחות הפטרייה.
כמו כן, שימוש באנטיביוטיקה לפרקי זמן ממושכים, מפחיתים את המאזן הבקטריאלי אשר מספק הגנה טבעית ברקמות הנרתיק.
בנוסף לכך, שימוש בסטרואידים לאורך זמן. לבוש צמוד או תחתונים סינטטיים מגרים ומקדמים את צמיחת השמרים. חום ולחות באזור המפשעה תורמים לצמיחת השמרים.
תסמינים
- זיהום וגינאלי- התסמינים בנתרתיק כוללים הופעת הפרשות חריגות, אשר צבען לבן, כאב, גירוד ואדמומיות של רירית הנרתיק והעור. קנדידה גלברטה בשתן – נוכחות הפטריה בשתן יכולה לגרום לכאב בעת מתן השתן, נפיחות וחום. תסמינים אלה נפוצים יותר בחולים אשר עברו טיפולי קטטר.
- קנדידה גלברטה במערכת הנשימה- התסמינים הנפוצים הם קשיי נשימה, הופעת צפצופים בעת בדיקת נשימה, נזלת והתעטשות.
- קנדידה גלבטרה במערכת העיכול– אנשים רבים אינם חווים תסמינים אם כי אחרים סובלים מנפיחות, שלשול, עצירות או צרבת.
- קנדידה במערכת השלד והשרירים – בעוד הזיהום נדיר, הופעת הפטרייה במערכת השרירים והשלד יכולה לגרום לעיוותים ושינויים בעצמות, הופעת כאב, רגישות וניקוז בלתי תקין מאזור הניתוח.
אבחון קדידה גלברטה
הצעד הראשון באבחון הקנדידה נעשה באמצעות בדיקת שתן ותרבית שתן . נוכחות של נוזל מוגלתי בשתן אינו ממצא ייחודי. מבנה השמרים הפוגעים עשוי לאפשר זיהוי בין קנדידה גלברטה ממינים אחרים. קנדידה בנוזל השתן מעידה על המצאות פטרת כליות, אולם נצפית לעיתים נדירות בלבד .
ספירת המושבות אינה מספקת אבחנה סופית. בחולים הסובלים מתסמינים או בחולים סופניים המאובחנים עם קנדידה בשתן , בדיקת אולטרה סאונד של הכליות ומערכות השתן הוא אמצעי האבחון הראשון שייבחר. עם זאת, בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT ) יכולה להבחין בצורה טובה יותר בדלקות שונות בכליות ובהימצאות שינויים פתולוגיים באזור החוץ כלייתי. זמן האיתור הממוצע בפועל הוא כ 155 שעות, והפטרייה עמידה בפני טיפול אנטי פטרייתי הנפוץ ביותר. לכן, נדרש אבחון מהיר יותר של הפטרייה.
לשם כך פותחו שיטות שונות לאיתור ברמה החיסונית והמולקולרית. בנוסף קיימות שיטות כמו ELISA , PCR, RT-PCR , וכו ' הבוחנות רצפי חלבון או נוקלאוטידים ספציפיים המשמשים לאיתור.
טיפול בפטרייה זו
שינויים בסגנון החיים, תרופות ביתיות ותרופות הנמכרות ללא מרשם הם קו ההגנה הראשון של זיהומי קנדידה ומשמשים אף לטיפול בדלקות חוזרות ונשנות.
למרבה הצער, קנדידה גלברטה עמידה בפני תרופות מקבוצת האזול, תרופות הפועלות כנגד פטריות הנפוצות ביותר. תרופות אלו, כוללות פלוקונאזול וקטוקונאזול, למרות שיעילותם כנגד רוב זני הקנדידה אלביקנס גבוהה, השימוש בהן כנגד זני גלברטה יעילה פחות.
תרופות כמו פוליין, אמפוטריצ'ין בי, ניסטאטין, משמשות לטיפול בקנדידה יחד עם פלוציטוזין וקאפסופונג'ין. לטיפול בזיהומים מערכתיים, אמפוטריצ'ין בי נשארה כתרופת הבחירה למרות הסיכון לתופעות הלוואי. בשל העמידות של קנדידה גלברטה לפלוקונאזול ותרופות זהות, חשוב לאבחן את הקנדידה בדייקנות כדי להתאים טיפול הולם.
ראו גם:
מחקר ישראלי גילה שהומאופתיה יכולה להעלים קנדידה – קריאה ביקורתית