זיהום קנדידה ניתן לאיתור בבדיקה ביתית המגלה את הסבירות לנוכחות זיהום שמרי קנדידה בגוף. אם התוצאות חיוביות, ניתן להתחיל טיפול מקיף באמצעות תרופות אנטי פטרייתיות.
לא קיימת שיטה קלה, מהירה ומובטחת לבדוק זיהום שמרי קנדידה. אך קיימות בדיקות אותן ניתן לבצע בפרטיות הבית, המרמזות על נוכחות זיהום קנדידה או העדרה, והבנה אם התסמינים נגרמים כתוצאה מאורגניזם מערכתי זו, או כתוצאה ממצב בריאותי אחר.
בדיקת הגירוד
קנדידה נוטה להופיע עם רמת גירוד מוגברת המתרחש על כל חלק בגוף. כמובן שזוהי תגובה חושית נורמאלית המתרחשת באופן קבוע ללא מצב בריאותי בסיסי, אך עם זיהום שמרים הגירוד מתרחש בתדירות גבוהה יותר. יש לתעד את זמני הגירוד במשך יומיים, כולל המקומות בגוף בהם הוא מתרחש.
ברוב המקרים, גירוד אנאלי הופך לקבוע עם זיהום שמרים, אך הוא מתווסף לגירוד עדין יותר אשר עשוי להתרחש בכל מקום בגוף. מומלץ לבדוק גם את הקרקפת לאיתור פריחות נסתרות, אם מתרחשים גירודי ראש בתדירות גבוהה יותר.
איתור מדויק של גירוד הנובע מקנדידה
אך לעתים עשויה להסתתר על הקרקפת פריחה מסתורית אותה רופאים רבים מאבחנים באופן נרחב כאלרגיה, אקזמה או פסוריאזיס, מבלי לבדוק את הסיבה המקורית. במקרים רבים, חולים המקבלים טיפול למצבים אלו, חווים הקלה בגירוד ושליטה על הפריחה, אך היא אינה נעלמת.
אזורים אחרים בגוף בהם הגירוד עשוי להתרחש הם הידיים ובעיקר הרגליים. ככל שאדם מודע יותר לתסמיני הגירוד, הוא יכול להבדיל בין גירוד רגיל לבין גירוד הנובע מקנדידה, באמצעות נגעים כהים, לחים וחמים על העור.
בדיקת ההשתוקקות לסוכר
אחד המדדים העיקריים של זיהום שמרים הוא השתוקקות למזונות מתוקים. הסיבה לכך היא שקנדידה ניזונה מסוכרים, וככל שהיא מקבלת יותר את המזונות הדרושים לה, כך היא מתרבה. כל אדם חושק לעיתים במזונות מתוקים, אך הסמן המעיד על גידול יתר קנדידה הוא מעבר מרצון לאכול משהו מתוק, להשתוקקות עזה.
במקרים רבים, השתוקקות זו מתרחשת כתוצאה מגורמים מחמירים, המתבטאים, למשל, בצריכת אנטיביוטיקה שנקבעה לאחרונה. תרופות אלו מפרות את האיזון ההרמוני של החיידקים במערכת העיכול הדומיננטית, באמצעות זן מסוים. אם גל התשוקות למזונות מתוקים מתעורר פתאום, מומלץ להבין מתי התעורר צורך זה לראשונה.
איתור הגורם הראשוני המפעיל את הצורך בסוכר
לעיתים קרובות, כמו במקרה לש נטילת גלולות למניעת הריון לפרקי זמן ממושכים, השתוקקות זו הולכת וגוברת עם הזמן, והופכת להיות הרבה יותר מתוחכמת. הבנה זו הופכת את בדיקת ההשתוקקות לסוכר לרלוונטית אפילו יותר, שכן היא מסייעת לאיתור מדויק של התרחשות הבעיה, ומניעתה לפני שהיא הופכת להתמכרות.
למרבה המזל, עם איתור הגורם המפעיל את הצורך במזונות מתוקים, ניתן להימנע ממנו ולחוות שיפורים בריאותיים בתוך שלושה ימים. גישה זו מרעיבה אל הקנדידה והיא חולפת מבלי לשוב.
החלפת מזונות מתוקים במזונות המונעים קנדידה
הבראת מערכת העיכול מתאפשרת באמצעות אכילת מזונות מרירים יותר. באמצעות גירוי חומציות חומצת הקיבה, ניתן למעשה להגביר את תהליכי העיכול של המעיים, ולקבל חומרים מזינים יותר מהתזונה. כך ניתן לפצות על האנרגיה המוגברת המתקבלת בדרך כלל מהסוכר.
תה צמחים משמש במשך שנים רבות כחומר לטיפול בבעיות עיכול, ואכילת ירקות מרירים טריים כגון עולש, ידועה אף היא כמעוררת את תהליכי העיכול לחיסול ההשתוקקות לסוכר.
בדיקת רוק
בדיקה זו יעילה ביותר לאבחון חולים עם יתר קנדידה. הכלל היחיד אותו יש לזכור הוא ביצוע הבדיקה עם היקיצה לפני האכילה או השתייה, ואפילו לפני צחצוח השיניים. כל שיש לעשות הוא למלא כוס מים ולירוק לתוכה. זה כל כך קל. אם הרוק צף על המים ועדיין נמצא שם כעבור שעה, רוב הסיכויים הם כי לא קיים זיהום שמרים.
אך קיימים היבטים אחרים אותם יש לאתר, אשר עשויים להוות סימנים לזיהום שמרים. אם הרוק נותר על גבי המים, אך נושא קנוקנות או גדילים צפים למטה ממנו, זהו סימן חיובי לקנדידה. אם הרוק מגיע לחלק האמצעי של המים או ימינה לתחתית, זהו סמן טוב נוסף למצב משובש במערכת העיכול. בנוסף, לעתים הרוק גורם למים לקבל גוון עכור או מוכתם, ותרחיש זה מהווה אף הוא סמן לנוכחות קנדידה.
