זיהום פטרייתי בנרתיק מקורו במרבית המקרים בשמרי קנדידה אלביקנס. מרבית הנשים חוות זיהום פטרייתי בנרתיק לאורך חייהם. קנדידה שוכן בריכוזים נמוכים בנרתיק, בחלל הפה, במערכת העיכול ועל פני העור, אם כי, בדרך כלל אינו גורם לזיהום ואינו מעורר תסמינים.
במצב תקין, שמרי קנדידה וחיידקים אחרים השוכנים באזור הנרתיק, נמצאים באיזון. עם זאת, לעיתים חלה עלייה בריכוז הקנדידה דבר אשר מוביל לזיהום.
גורמי סיכון
נטילת אנטיביוטיקה אשר משמשת לטיפול בסוגים שונים של זיהומים מגבירה את הסיכון להתפתחות קנדידה באזור הנרתיק. אנטיביוטיקה משנה את האיזון הנורמלי בין חיידקים השוכנים בנרתיק על ידי הפחתת מספרם של חיידקים האחראיים על ההגנה. בנוסף, הריון, שימוש בשמנים וחולי סוכרת, כל אלה הם גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי להתפתחות קנדידה.
זיהום קנדידה בדרך כלל אינו מועבר לאחר קיום מגע מיני. עם זאת, קיימות ראיות הגורסות כי גברים אחדים צפויים לפתח תסמינים כגון גרד והופעת פריחה על איבר מינם לאחר קיום מגע מיני עם בן זוג הסובל מקנדידה.
זיהומים פטרייתיים באזור הנרתיק עשויים להוות סימן לקיומן של בעיות בריאותיות אחרות. זיהומים בנרתיק והפרשות מרמזים פעמים רבות על זיהום בנרתיק.
כיצד מאבחנים קנדידה?
אבחון קנדידה אינו יכול להיעשות על ידי המטופל עצמו אם כי על ידי רופא, לאחר תשאול רפואי מלא ותוך כדי תיאור התסמינים אותם חווה המטופל. בתום התשאול הרפואי הרופא עורך בדיקה גופנית פשוטה על מנת לאשר את האבחנה.
זהו הליך פשוט ונטול כאבים, אשר אינו מצריך התערבות כירורגית, וכרוך בשימוש בצמר גפן ללקיחת דגימת תאים מהנרתיק או הפין. ספוגית צמר הגפן מוחדרת לתרבית מיוחדת אשר נשלחת בהמשך למעבדה רפואית לצורך אישוש האבחנה.
אבחון באמצעות משטח הינו חשוב לשם טיפול יעיל ואפקטיבי בזיהום. באמצעות המשטח ניתן לזהות את זן הקנדידה באופן מדויק, ובהתאם – לספק טיפול מתאים לזן שנמצא.
מרבית הרופאים טוענים כי תסמיני הפטרת הם בדרך כלל ברורים ואינם מצריכים בדיקה רפואית. פטרת אינה נחשבת לזיהום המועבר במגע מיני, ולכן בן הזוג של המטופל אינו נדרש לעבור בדיקה רפואית אף הוא, אלא אם כן קיימות תלונות על הופעת תסמינים.
תסמינים לקנדידה בנרתיק
חלק מהנשים הסובלות מקנדידה נרתיקית אינן מציגות כל סימנים או תסמינים, ולמעשה אינן מודעות לנוכחות הפטרייה כלל. הזיהום הפטרייתי במקרים אלה עשוי להתגלות רק לאחר בדיקת משטח צוואר רחם.
התסמינים הנפוצים בקרב הנשים כוללים: הופעת גירוד וצריבה בנרתיק, אדמומיות, הפרשות לבנות, נטולות ריח דרך כלל. נשים רבות מתלוננות על תחושת כאב ואי נוחות בעת קיום יחסי המין.
בגברים לעומת זאת, התסמינים עשויים להיות בולטים פחות בהשוואה לנשים, אולם עשויים לכלול אף הם: אי נוחות, צריבה או גירוד בקצה איבר המין או מתחת לעורלה, הופעת אדמומיות על איבור המין או מתחת לעורלה, הפרשות לבנות ותחושת אי נוחות בעת מתן שתן.
בדיקת צואה
קנדידה היא אורגניזם פטרייתי. נוכחות הקנדידה בריכוזים נמוכים הוא ממצא תקין במערכת העיכול. באדם בריא בעל פעילות מעיים תקינה, צמיחת יתר של הפטרייה נבלמת ואינה מתרחשת. אם כי, במקרים בהם חלה עלייה בריכוז החיידקים במערכת העיכול, הדבר משפיע על התפתחות וצמיחת קנדידה. עלייה בריכוז שמרי קנדידה גורמים להתפתחות זיהום אשר עשוי להתפשט לחלקים ומערכות שונות בגוף.
בדיקת צואה לזיהוי שמרי קנדידה הינה בדיקה פשוטה המזהה ריכוזים גבוהים של קנדידה. באמצעות בדיקת הצואה ניתן להעריך את חומרת המצב. הבדיקה יכולה לזהות את זן השמרים המדוייק. באמצעות הממצאים הרופא ימליץ על שיטת טיפול מתאימה למיגור הזיהום. כמו כן, ימליץ הרופא על שינוי בתזונה והמנעות מגורמי סיכון האחראיים על התפתחות הקנדידה בנרתיק.
אולי יעניין אותך גם:
וגינוזיס חיידקי עלול לגרום להפלה – כל מה שחשוב לדעת על מניעה
