בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר מרכזים בעולם קשר בין קנדידה ומחלות שונות. בין המחקרים האחרונים, נמצא הקשר בין פסוריאזיס לרמה גבוהה של קנדידה במעי, וככל הנראה קיים קשר בין המחלות.
גורמים זיהומיים כטריגר לפסוריאזיס
פסוריאזיס היא מחלה המתאפיינת בהתפרצויות לצד תקופות של רגיעה. כיום ידוע על גורמים שונים המעוררים פסוריאזיס, כמו סטרס, פצע בעור, קור, עישון, שתיית אלכוהול ותרופות מסוגים שונים.
גורם נוסף וחשוב מאוד העלול להוביל להתפרצות של פסוריאזיס הוא זיהומים מסוגים שונים. אחד הזיהומים החשובים הידוע כמעורר של פסוריאזיס הוא החיידק סטרפטוקוק, ובשנים האחרונות הוכח מחקרית שגם קנדידה יכולה לעורר את התפרצות המחלה.
קנדידה גורמת לעירור של פסוריאזיס
האם לטפל בקנדידה אצל חולי פסוריאזיס?
מחקרים שונים אשר בוצעו בנושא הקשר בין קנדידה ופסוריאזיס הראו שטיפול בקנדידה מפחית את היארעות הפסוריאזיס ומונע את התפרצות המחלה. הטיפול בקנדידה מפחית את הסיכוי שהפטריה תגרום להפעלת מערכת החיסון וליצירת הפגיעה העורית, ולכן נחשב ליעיל במקרים רבים של פסוריאזיס. ולכן, חולי פסוריאזיס צריכים לעבור את הבירור הבא:
- בדיקה לגבי נוכחות קנדידה – מתבצעת על ידי בדיקת רוק או צואה. הקנדידה מופיעה בשכיחות גבוהה מאוד באוכלוסיה (ובדרך כלל גם אינה גורמת לסימפטומים), ולכן תשובה חיובית בבדיקה זו אינה אמורה להפתיע.
- שקילת טיפול אנטי פטרייתי – טיפול סיסטמי אנטי פטרייתי אמנם יכול לעזור מאוד בחיסול הפטריה, אך גורם לתופעות לוואי שונות (במיוחד בטיפול ארוך טווח) ולכן יש לשקול האם התועלת של הטיפול עולה על הנזק שלו. מטופלים הסובלים מהתפרצויות קשות ביותר של הפסוריאזיס, או מביטוי נוסף של הקנדידה (כמו פטרת בנרתיק או בחלל הפה) ייהנו יותר מטיפול כזה, ולעומת זאת מטופלים אשר סובלים מהתפרצויות קלות של הפסוריאזיס עלולים לסבול מתופעות הלוואי של הטיפול ולכן יש להתייחס אליהם בצורה אחרת. חשוב לזכור שבמקרה זה טיפול מקומי על ידי תכשירים אנטי פטרייתיים לא יעזור, והדרך היחידה להגביל את התפרצות הפסוריאזיס היא על ידי טיפול סיסטמי.
- שינוי תזונתי – כיום ידוע יותר ויותר שניתן להפחית באופן משמעותי את נוכחות הקנדידה במעי על ידי שינויים תזונתיים. השינוי מתבסס על תזונה נטולת סוכרים פשוטים הכוללת הימנעות מסוגי מזון וממרכיבים שונים כמו: סוכר לבן, קמח לבן, מיצים ממותקים, עוגות וכל מוצר אחר המכיל סוכרים פשוטים.
התיאוריה העומדת מאחורי השינוי התזונתי היא שהקנדידה “אוהבת” סוכר פשוט, וככל שמספקים לה יותר סוכרים פשוטים כך היא מתפתחת בצורה טובה יותר. הימנעות מסוכרים פשוטים תגרום ל”הרעבת” הקנדידה, ירידה בכמות הקנדידה במעי וכתוצאה יכולה להפחית את התעוררות הפסוריאזיס. יש לציין שעדיין לא הוכח קשר בין שינוי תזונתי ובין ירידה בהתקפי הפסוריאזיס, אך מכיוון ששינוי כזה בכל מקרה מפחית את כמות הקנדידה במעי הוא כנראה יכול לעזור.
