אפטות נחשבות לבעיות שכיחות מאוד שגורמות למטופלים רבים להגיע לבתי המרקחת מדי שנה בחיפוש אחר מזור. האפטות הן למעשה כיבים קטנים שצבעם לבן או צהוב שיכולים להופיע בכל חלל הפה לרבות על הלשון. לפי ההערכות נכון לכתיבת שורות אלה אדם אחד מכל חמישה סובל מאפטה אחת לפחות בחלל הפה או בלשון.
האם מדובר על אפטה או על פצע מסוג אחר?
הגורמים המרכזיים לאפטות
גם במידה ומדובר על אפטה בוודאות מוחלטת, הרי שלא תמיד בטוח שמקור האפטה הוא בהתרבות לא פרופורציונאלית של פטריית הקנדידה.
- טראומה מקומית – פגיעה ברקמת הלשון בעקבות נשיכה בעת לעיסת המזון, מגע עם נוזל חם מאוד או מזון חם מאוד שהוביל לכוויה, שימוש לא נכון בשיניים תותבות, שריטה חזקה של הגשר בשיניים ועוד.
- בעיות תזונה – מחסור כרוני ברכיבי תזונה מסוימים כמו למשל ויטמין C יכול לבוא לידי ביטוי באפטות בחלל הפה ובלשון וישנם גם אנשים שסובלים מאפטות בעקבות חשיפה לרכיבי מזון מסוימים.
- תרופות – אפטות נכללות על רשימת תופעות הלוואי של מגוון תרופות ידועות שנמצאות בשימוש נרחב כמו למשל נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, חוסמי ביתא ועוד.
- מצבים נפשיים – בזמן מצבי מתח או לחץ ממושכים ישנם אנשים שנוטים לפתח אפטות.
- גנטיקה – כיום ידוע כי ישנם אנשים שסובלים מנטייה גנטית לפתח אפטות בפה.
מה יש לעשות במקרה של הופעת אפטות בלשון על רקע של קנדידה?
במידה והקנדידה הצליחה לשגשג ולהשתלט על אזור הלשון וכתוצאה מכך החולה החל לסבול גם מאפטות בלשון, הטיפול צריך להתחלק לשני חלקים – החלק הראשון הוא הטיפול הסימפטומטי באפטות והחלק השני הוא הטיפול בגורם הראשוני לבעיה, קרי השגשוג של הקנדידה.
בין יתר התכשירים המומלצים עבור החולים יש להזכיר מגוון של משככי כאבים ומאלחשים מקומיים שחלקם לא מתאימים לשימוש בילדים וחלקם כן מתאימים.
טיפול בקנדידה
הטיפול בקנדידה הוא טיפול שצריך להיות מקיף ככל האפשר. ראשית יש לאבחן כי אכן האדם שמציג את האפטות בלשון אכן סובל מהן על רקע של זיהום קנדידה ולאחר מכן יש לאבחן את סוג הקנדידה הספציפי שהוא סובל ממנו.
ללא טיפול מקיף ועקבי, אינטנסיבי וקפדני, לא ניתן להילחם בקנדידה בהצלחה.