קנדידת הפה הידועה גם בשם פטרת הפה, היא זיהום המתרחש בחלל הפה. כלומר, פטריית השמר שוכנת על פני הקרום הרירי של חלל הפה. קנדידה אלביקנס הוא האורגניזם הנפוץ ביותר בפטרת הפה.
כיצד נעשה האבחון?
האבחון בדרך כלל מתבצע למראה הקליני בלבד, אם כי לא תמיד. פטרת הקנדידה עשויה להשתנות במראה, לעיתים מאופיינת בנגעים לבנים או אדומים או בשילובי צבעים אחרים. במקרים אחדים הרירית נושרת וחושפת משטח אדמומי מתחת.
בדיקות מיוחדות משמשות לזיהוי נוכחות של מיני קנדידה שונים וכוללות בדיקות משטח בחלל הפה, שטיפת פה או תרביות מיוחדות. התרביות נלקחות לאחר גירוד עדין של הנגע עם סכין מיוחדת המיועדת ללקיחת דגימה מהלשון וחלל הפה. הדגימה מצורפת לתרבית. בנוסף, ניתן לבצע משטח פה לצורך זיהוי הפתוגן. הדגימה נלקחת משלושה אזורים שונים בחלל הפה.
טיפול ומניעה
פטרת הפה – זיהום קנדידה, ניתן לטפל באמצעות טיפול אנטי פטרייתי זמין כגון מיקונאזול, ניסטטין או אמפוטריצ’ין בי. חולים הסובלים מדיכוי מערכת החיסון כמו חולי איידס, או מטופלים שעברו טיפולים כימותרפיים, נדרשים לשלב טיפול אנטי fungals דרך הפה או תוך הזרקת תרופות לוריד.
עמידות לתרופות הינה תופעה נפוצה הרבה יותר כיום, ומציגה בעיה חמורה בחולים בעלי מערכת חיסונית חלשה. כאשר פטרת הפה חוזרת על עצמה מספר רב של פעמים במהלך החיים, השימוש בטיפול אנטי פטרייתי אזול, הופך זני קנדידה לעמידים בפני התרופות.
ניתן למנוע ואף להפחית את הסיכוי להתפתחות שמרי קנדידה בחלל הפה על ידי הקפדה ושמירה על היגיינה אוראלית, שימוש באמצעים לצורכי היגיינה, כגון צחצוח שיניים בתדירות גבוהה, שימוש קבוע במי פה אנטי בקטריאלים. עישון נקשר לצורות רבות של פטרת הפה, לכן, הימנעות מעישון עשויה להועיל ולהקטין את הסיכון להתפתחות זיהום פטרייתי.
מטופלים אשר מפתחים פטרת פה משנית לשימוש בסטרואידים אשר מיושמים בשאיפה, ההמלצה היא להגביר את תדירות רחיצת הפה עם מים מיד לאחר נטילת הסטרואידים ושימוש במכשיר spacer, כדי להפחית את המגע עם רירית הפה ( בייחוד אזור גב הלשון), עשויים להועיל ולפתור את הבעיה.