קנדידה אלביקנס היא פטריית שמר, שעלולה להתפתח באזור הפטמות בזמן ההנקה, ולכן היא עלולה להתפשט לאזורים אחרים בחזה ואף להשפיע על פי התינוק.
קנדידה נמצאת באוויר ולכן תמצא גם על עור הגוף, וחיידקים וגורמי חיסון נוספים בדרך כלל שומרים אותה מלהתפתח. אך מידי פעם היא מקבלת הזדמנות לגדול ולהתפשט, מה שעלול להוביל לזיהום.
הנקה יוצרת את הסביבה המושלמת לפטרת. היא משגשגת במקומות חמים, לחים, מתקתקים, וזה בדיוק מה שיוצר פי התינוק בזמן ההנקה. זיהום הקנדידה עלול בהמשך לעבור אל הפטמות והפטרת עלולה להחזיק מעמד בקלות יותר. אם הפטמות כבר כואבות או סדוקות, או משום שהתינוק אינו נאחז בהן היטב. ללא טיפול, הקנדידה עלולה לעבור קדימה ואחורה בין חזה האם לבין התינוק.
השימוש התכוף באנטיביוטיקה גורמת לפטרת להיות נפוצה יותר. על אף שהיא מטפלת בעניין אחד במקביל היא הורגת חיידקים ידידותיים במעיים – מה שגורם לקנדידה לשגשג ולפרוח.
זיהוי קנדידה אצל האם
סימנים שכיחים של קנדידה בקרב אימהות מניקות הם:
- פטמות סדוקות שאינן נרפאות, למרות שהתינוק נאחז בהן היטב.
- פטמות מבריקות ורודות או אדומות, עם נקודות לבנות.
- פטמות כואבות לאחר תקופת הנקה נטולת כאבים. לעיתים קרובות הכאב הופך להיות אינטנסיבי יותר ככל שהתינוק מוזן, ועלול להימשך עד שעה לאחר ההנקה.
- פטמות מגרדות שעשויות להיות רגישות ביותר לכל מגע, גם של בגדים רפויים.
- תחושת צריבה בפטמות.
במקרים מסוימים עלולה להתרחש קנדידה, אך ללא תסמינים כלל.
לעיתים הפטרת בפטמות חודרת אל צינורות החלב, הערוצים שלאורכם זורם החלב אל הפטמה. מצב זה עלול לגרום לכאב צורב עמוק בחזה.
זיהוי קנדידה אצל התינוק
אם התינוק נדבק בפטרת, יופיעו על לשונו, על החניכיים ועל החלק הפנימי או העליון של פיו, כתמים לבנים. נגיעה עדינה עם אצבע נקייה בפי התינוק, תאתר את בסיס הפטרת והפה עלול לדמם. התינוק עשוי להיראות נסער ומעוניין בהאכלה לזמן קצר בלבד. הוא עלול להתרחק מחזה האם בזמן ההאכלה, היות ופיו כואב.
קנדידה עלולה לעבור דרך מערכת העיכול של התינוק עד תחתית הגוף ולגרום לתפרחת חיתולים. הפריחה היא בדרך כלל כואבת ומופיעה כנקודות אדומות וההחלמה ממנה עלולה לארוך זמן.
הטיפול בקנדידה
לאחר זיהוי או חשד לקנדידה, יש להתייעץ עם הרופא. האם והתינוק צריכים להיות מטופלים ביחד, גם אם רק אחד מהם מראה את התסמינים. הרופא ימרח קרם או ג'ל נגד פטרת על הזיהום. אם הפטמות של האם מאוד אדומות וכואבות, הרופא ירשום סטרואידים על מנת לסייע בשימון הפטמות והקלת הריפוי.
הפטמות של האם, פה התינוק ופלג גופו התחתון, מטופלים באותו זמן. הריפוי עשוי לארוך מספר שבועות עד להחלמה מוחלטת, למרות שהכאב נרגע לאחר מספר ימים. אם הכאב ממשיך, יש להתייעץ שוב עם הרופא. בזיהומי קנדידה מסוימים, ניתן טיפול עם תרופות לבליעה נגד פטריות.
טיפול ביתי
בנוסף לנטילת התרופה, ניתן לנקוט בצעדים שונים על מנת לשמור על הקנדידה מפני התפרצות.
חיטוי – יש להקפיד על ניקיון בובות, בקבוקים, פטמות מלאכותיות וחלקבי משאבות חלב. מומלץ לנקות אותם במים רותחים לאחר כל שימוש, על מנת למנוע הדבקה מחדש של האם והתינוק.
שטיפת ידיים – יש לשטוף את הידיים לעיתים קרובות, במיוחד לאחר התחלת הטיפול התרופתי המקומי והחלפת החיתול.
מגבות – יש להשתמש במגבת נפרדת לכל אדם במשפחה, ולהחליפה מידי יום.
כביסה – יש להרתיח את הבגדים של האם והתינוק על מנת להרוג את הפטרייה.
היגיינה – יש להשתמש במים רגילים בלבד לשטוף את הפטמות, ולייבש אותן לאחר מכן ביסודיות, היות והפטרייה משגשגת במקומות לחים.
תזונה – הפחתת מזונות ממותקים ומזונות המכילים שמרים, מסייעת לטיפול.
פרוביוטיקה – ניתן להוסיף פרוביוטיקה לתזונה היומית על מנת לסייע לחיידקים ידידותיים המדכאים פטרת לצמוח שוב במערכת העיכול. ניתן לקחת את התוסף בצורת גלולה או באמצעות אכילת יוגורט טבעי.
