מאת: מערכת האתר 1.7.2020
ההומאופתיה באה לעולם בשלהי המאה ה-18, בתקופה שבה איש לא ידע שישנם חיידקים בעולם ורופאים אפילו לא נהגו לשטוף את
ידיהם לפני שביצעו ניתוחים. בתקופה ההיא נהוג היה להקיז דם במטרה לרפא מגוון רחב של תחלואות וחלק ניכר מהתרופות שניתנו לחולים, היו למעשה רעלים שרק החמירו את מצבם ואף גרמו למותם. המעניין הוא שבתקופה הזו במקרים רבים, היעדר טיפול רפואי היה עדיף עשרת מונים על מתן טיפול.
לפיכך אין זה פלא שתורתו המהפכנית של רופא גרמני בשם כריסטיאן פרידריך סמואל הנמן, שנולד ב-1755, זכתה להצלחה גדולה והחלה להוות אלטרנטיבה לגיטימית לרפואה הקונבנציונלית. מיותר לציין שהרפואה המודרנית לא מזכירה במאום את הרפואה של אותה תקופה. אך בעוד שמדע הרפואה נמצא במרחק שנות אור מהיכן שהיה בימים החשוכים ההם, ההומאופתיה נותרה פחות או יותר באותה נקודה שבה החלה את דרכה.
בתחילת 2013 התפרסמה כתבה באתר Ynet, שעסקה במחקר שנערך בבית החולים אלישע בחיפה, שבו בחנו את ההשפעה של טיפול הומאופתי על פטריית הקנדידה. לפני שנפתח בדברים, חשוב מאוד להדגיש שההיגיון שעל פיו מבוסס הטיפול ההומאופתי, נוגד לחלוטין את הידע שנצבר עד כה בתחומי הרפואה, הביולוגיה, הכימיה והפיזיקה. לפי החוקרים שערכו את המחקר, נראה כי לטיפול ההומאופתי ישנה יעילות גבוהה מאוד נגד פטריית הקנדידה.
כיצד אם כן אפשר להסביר את ממצאי המחקר?
הסיבה המרכזית לכך שממצאי המחקר מראים כי באמצעות תכשיר הומאופתי ניתן לטפל בסובלים מקנדידה, נובעת מהאופן שבו נעשה שימוש במילה "מחקר". מחקר מדעי איכותי הוא מחקר שמתפרסם בכתב עת מדעי, לאחר שעבר ביקורת עמיתים. במקרה של המחקר שפורסם בכתבה, לא זו בלבד שלא מדובר במחקר שפורסם בכתב עת כלשהו אלא שאין אפילו אפשרות לקרוא את המחקר.
אילו בעיות ניתן לזהות במחקר שפורסם בכתבה?
לפי הכתוב בכתבה, לקחו חלק במחקר 36 משתתפים סך הכול, כשלכל המשתתפים ניתן אותו טיפול. מעבר לכך שלא ניתן להסיק מסקנות נחרצות ובעלות תוקף כלשהו מניסוי שכלל מספר כה נמוך של משתתפים, הרי שבמחקר רציני נהוג לחלק את המשתתפים לשתי קבוצות לפחות, כשלכל קבוצה ניתן טיפול שונה. רק כך ניתן להעריך את ההשפעה של הטיפול בהשוואה לטיפול אחר או להיעדר טיפול.
למעשה המחקר היה אמין יותר וממצאיו מבטיחים יותר, לו החוקרים היו מחלקים את המשתתפים לשלוש קבוצות: קבוצת ביקורת שלא מקבלת כל טיפול, קבוצה שמקבלת תרופת דמה וקבוצה שמקבלת טיפול הומאופתי. חלוקת אוכלוסיית המחקר לארבע קבוצות ומתן תרופה מוכרת לקנדידה לקבוצה הרביעית, הייתה גם מאפשרת לבחון את ההשפעה של הטיפול ההומאופתי בהשוואה לתרופה המוכרת ולא רק בהשוואה להיעדר טיפול ופלסבו.
אם לא די בכך, נדגיש כי בכתבה שבה פורסם המחקר, מצוין בפירוש כי הטיפול ניתן במקביל לטיפולים אחרים ("תרופתיים, משלימים, תזונה וכו'"). הואיל וכך הם פני הדברים, הרי שאין שום אפשרות לבודד את הגורם לשיפור במצב החולים ויתכן בהחלט שהיו אלה הטיפולים האחרים שהובילו לשיפור במצבם.
לסיכום
הכתבה שהזכרנו פורסמה בערוץ של רשת חנויות פארמה המשווקת את התרופה שלכאורה הצליחה לטפל בזיהום פטרייתי בהצלחה רבה. לאור זאת ולאור כל מה שנכתב לעיל אין ספק כי מדובר בכתבה פרסומית ובתוכן שיווקי גרידא, חסר כל ערך מדעי, המיועד עבור קהל שלא בקיא ברזי הניסוי הקליני.
לסיום נציין כי בניסויים איכותיים וכן במחקרי מטא-אנליזה, לא נמצא כי לתכשירים הומאופתיים ישנה השפעה משמעותית יותר על זיהומים פטרייתיים בהשוואה לפלסבו, לא כל שכן בהשוואה לתכשירים רפואיים המכילים חומרים אנטי-פטרייתיים.
מקורות ולקריאה נוספת:
– מחקר ישראלי: טיפול הומאופתי מעלים קנדידה – Ynet
An exploration of the relationship between placebo and homeopathy and the implications for clinical trial design – JRSM
– A systemic review of systemic reviews of homeopathy – British journal of clinical pharmacology
