גידול יתר מערכתי של קנדידה אינו נובע ממקור חיצוני הניתן לריפוי ביעילות עם תרופות. זוהי תוצאת הרגלי חיים, איכות סביבה ואף השפעות רגשיות הנגרמות מרמה מופחתת של התפקוד הביולוגי של כל הגוף, כמו גם הנפש והרגשות.
יתר קנדידה הוא מצב שנוצר בתנאים המתאימים לשגשוגה, ואינה יכולה להתרבות אם אין לה מקום באקולוגיה המיקרוביאלית הנורמאלית של סביבת מעיים בריאה. בריכוזים בריאים, התפקיד העיקרי של קנדידה היא יצירת חיידקים ידידותיים במעיים.
כשהאקולוגיה המיקרוביאלית של המעיים מופרת באופן משמעותי, וריכוז סוגי החיידקים הבריאים מופחת באופן משמעותי, קנדידה מתחילה תהליך מוטציה לצורות של פטריות מזיקות, המפתחות שורשים מוארכים של מבנים החודרים לרירית המעי, מזהמים את מחזור הדם ומתיישבים בכל רקמות הגוף.
אורגניזמים פטרייתיים אלו מייצרים רעלנים חזקים, המקשים על מסלולי הטיהור של מערכות הגוף וגורמים לתסמינים רבים של גידול קנדידה.
השפעות יתר קנדידה על מערכות הגוף
תופעה זו מובילה לתסמונת המעי הדולף, כשרעלים הנוצרים ממולקולות מזון גדולות שאינן אמורות לחדור לזרם הדם, נספגות ויוצרות עומס עצום על המערכת החיסונית, במצב המצריך טיפול מערכתי אגרסיבי. מצב זה מייצר תסמיני אלרגיה ודלקת רבים, המשפיעים על אנשים עם יתר קנדידה.
לכן יש לגלות מודעות מוקפדת להרגלי החיים. חלק מההשפעות המזיקות לבריאות כבר יצרו נזקים בגוף, שאינם ניתנים לתיקון, אך ניתן לטפל ביעילות בתסמינים, להתחייב לחיים בריאים יותר, ולנקוט בכל הצעדים על מנת להפחית את מספר וחומרת השפעות שליליות על החיים.
תגובה שלילית
אנשים רבים הסובלים מיתר קנדידה חווים תסמינים חמורים כגון כאבי ראש חזקים, תסמינים דמויי שפעת המתבטאים בכאבים ומכאובים, והשפעה של ערפול מוחי וסחרחורות, הנגרמים כתוצאה מהרעלים בגוף.
קנדידה מערכתית מתפשטת בכל הגוף ועלולה להיות מסכנת חיים. הזיהום עלול להגיע למוח, ללב לכליות, לעיניים, לכבד, לדרכי המין ולמפרקים. מצבים אלו מתרחשים בדרך כלל בקרב אנשים עם ספירה נמוכה של תאי דם לבנים.
כשהחיידקים משתלטים על הגוף, קנדידה נחשבת למסוכנת ביותר כשה-pH בגוף חומצי, או כשהמערכת החיסונית נחלשת, קנדידה עוברת לצורת הפטרייתית וגורמת למחלות ולזיהומים מזיקים. מצב זה ידוע בתור יתר קנדידה, המתחיל מחזור המוביל להיחלשות נוספת של הגנת הגוף, מה שמאפשר לקנדידה להתפשט עוד יותר.
כשצמיחת יתר של קנדידה הופכת להיות בלתי מבוקרת, מתרחשים המצבים הבאים: ראשית, מטבוליטים פטרייתיים או רעלים מפריעים לתפקוד ספיגת חומרים מזינים והעברתם למחזור הדם, ואז הפטרייה מגדלת מבנים סיביים ארוכים החודרים לשכבת התא העליונה, ויוצרים תסמינים הזהים מאוד לתסמיני תסמונת מעי רגיז.
תסמונות מעיים חמורות
במשך הזמן, קנדידה עלולה לחדור דרך דפנות הבטן ולגרום לדלקת נקבובית הגורמת לתסמונות מעיים חמורות. פגיעת הקנדידה במעיים נוצרת כתוצאה מתהליכים ביוכימיים לקויים בתאי רירית המעיים, והנזק הפיסי נגרם כתוצאה מהתפשטות החיידקים.
בשלב הבא, החיידקים שוברים את המחסום בין המעיים ומערכת הדם, כך שקנדידה עלולה לחדור למחזור הדם ולהתפשט בכל הגוף, במצב הנקרא קנדידה מערכתית. במצב זה, היא עלולה לפלוש כמעט לכל איבר או חלק בגוף שבו ההגנות הפיסיות או האימונולוגיות נחלשות.
תסמונות מעיים הם הסיבה הבסיסית להפרעות מעיים ונוצרות כתוצאה מגידול יתר של קנדידה, הנובע מרעלים במזון, רגישויות סביבתיות, אלרגיות ואסטמה.
