קנדידה היא שמרים, ובשנים האחרונות מילה זו נתפסת באופן שלילי במונחי בריאות ותזונה. זוהי למעשה פטרייה ו'שמרים' הוא המונח לפטרייה המתקיימת כאורגניזם חד תאי.
מערכת העיכול מכילה מגוון נרחב של זני חיידקים המייצגים מעל ארבע מאות מינים כוללים של פטריות או שמרים. למרבית המזל, רוב החיידקים נחשבים לבריאים או ידידותיים, ומרכיבים את פלורת המעיים המגנה על הגוף.
המונח 'קנדידה' מתייחס בדרך כלל לסוגי קנדידה אלביקנס, פטריית שמרים, שבנסיבות רגילות נחשבת לחלק בלתי מזיק מפלורת המעיים. הקנדידה נמצאת בדרך כלל במערכת העיכול, וגורמת לבעיות רק כשהיא מאופיינת במצב יתר.
קנדידה אחראית אף על זיהומים פטרייתיים, כאשר הפטרייה משפיעה על העור או על הציפוי הפנימי של הפה, הגרון, הנרתיק או השופכה. פטרייה זו גורמת לגז ורעלים וכתוצאה מכך להתרחשות מגוון תסמינים. התסמינים הנפוצים ביותר הם נפיחות כבדה, במיוחד לאחר האכילה, ושלשול או עצירות לסירוגין. תסמינים אחרים הם חומצה, עייפות, בחילות, דלקת שלפוחית השתן ותשוקה חוזרת ונשנית למאכלים מתוקים.
קנדידה ותשוקה לסוכר או פחמימות
אנשים רבים מתקשים ביותר להפחית את צריכת הסוכר הגבוהה שלהם כמו גם את הפחמימות ונראה כי הם, פשוטו כמשמעו, משתוקקים להם. הם רוצים רכיבי סוכר למשל בתה או בקפה, במשקאות קלים ממותקים ובממתקים, ומתאווים לאכול שפע לחם, תפוחי אדמה וחטיפים דוגמת צ'יפס. הם מתקשים גם להפחית מזונות אלו אפילו באופן זמני ומובסים על ידי התשוקה אליהם.
תשוקה זו נובעת מגורמים רבים הכוללים חוסר איזון הורמונאלי כגון בעיות ברמות האינסולין ויותרת הכליה. מתח ודיכאון הם שני גורמים נפוצים קשורים נוספים. גורמים אלו מקשים על אנשים להקפיד על תזונה נבונה המאופיינת בהפחתת סוכר ופחמימות.
קנדידה היא פטריית שמרים הזקוקה לסוכר לשם גדילתה, וכך מתחיל "מעגל הקסמים" שבו צריכה עודפת של סוכר ופחמימות גורמים לצמיחת יתר של הקנדידה במעיים.
יתר פירושו ששמרי הקנדידה תופסים יותר מידי מקום במערכת העיכול על חשבון החיידקים הטובים. יתר זה מגביר את "הרצון" ליותר סוכר ומחמיר את המצב. ככל שהתשוקה לסוכר אינטנסיבית יותר, כך מתפתחת יותר הקנדידה במערכת העיכול וגורמת לתחושת עייפות ועצבנות המשפיעים על הזיכרון והריכוז.
גורמים תורמים לקנדידה
מערכת חיסונית מוחלשת מפחיתה את יעילות תפקודה וכך מתחיל תהליך צמיחת היתר של הקנדידה. מזונות רבים הנצרכים באופן רגיל מתעכלים בסופו של דבר לסוכר, ובאופן פוטנציאלי מאכילים את שמרי היתר האלו. שני גורמים תורמים משמעותיים אחרים לצמיחת יתר של קנדידה הם צריכת יתר של אלכוהול ומינוני תרופות מסוימות.
פניצילין ואנטיביוטיקה הן דוגמאות נפוצות לתהליך שבו בעוד שהן הורסות את החיידקים המזיקים, הם ממגרים אף את חיידקי האם של מנגנון הבטן. תרופות סטרואידים וגלולות למניעת הריון מעודדות אף הן צמיחת יתר של קנדידה.
בשל מנגנון צריכה מוגברת של סוכר ופחמימות בתדירות גבוהה, המעודדים צמיחה מוגברת של קנדידה, החולים במצב זה עולים במשקל, וסובלים אף מתסמינים קשורים כגון עייפות, מתח ותפקוד ירוד של מערכת החיסון. ברגע שצמיחת היתר מתרחשת, הטבע ההרסני של הקנדידה מניע את התשוקה לסוכרים, כמעט ברמת התמכרות, מה שמקשה יותר על השלת המשקל העודף.
