קנדידה היא קבוצת פטריות נפוצות החיות על העור ובפה. בדרך כלל ניתן לשלוט בה באמצעות המערכת החיסונית, אך אם המערכת חלשה, קנדידה עשויה לצמוח על הריריות, או במקומות אחרים בגוף.
אנשים שהם נשאי HIV עשויים לסבול גם מקנדידה, כשהמערכת החיסונית שלהם מדוכאת באופן זמני כתוצאה מגורמים כגון מתח, עישון, אלכוהול או מצבים רפואיים כגון סוכרת. הפטרת עשויה להשפיע אף על אנשים הנוטלים אנטיביוטיקה, היות והאנטיביוטיקה הורגת באופן זמני חלק מהחיידקים המזיקים המאכלסים את הגוף, ויוצרת בכך חוסר איזון המאפשר לקנדידה לתפוס את מקומם. שימוש בסטרואידים בשאיפה, לטיפול באסטמה ומצבים אחרים, עשוי להפעיל את אותה השפעה.
בקרב אנשים עם איידס, פטרת קלה בפה היא תופעה שכיחה יחסית, עם ספירת תאי CD4 גבוהה יחסית, מתחת לחמש מאות. המצב הופך להיות נפוץ יותר גם עם ספירה נמוכה של תאי CD4 וזיהומים חוזרים ונשנים, העלולים להיות סימן להתקדמות המחלה.
טיפול בקנדידה
קנדידה מטופלת, בנוסף לשינויי תזונה, גם עם תרופות אנטי פטרייתיות. קיימות מספר תרופות מערכתיות זמינות כגון ספוראנוקס, איטראקונאזול ופלוקונאזול. חלק מהתרופות האנטי פטרייתיות זמינות אף בצורות אחרות, כגון טיפול נוזלי לפטרת פה, משחות לטיפול בדלקות עור או ציפורניים, וקרמים לפטרת בנרתיק.
הטיפול המערכתי משמש לצורות חמורות יותר של קנדידה המתפשטת לריאות. נשים הרות אינן מקבלות טיפול אנטי פטרייתי אוראלי. קרמים אנטי פטרייתיים עלולים לגרום נזק לקונדומים מסוג לטקס ולגרום להם להיות פחות יעילים.
תרופות אנטי פטרייתיות עשויות לגרום לתופעות לוואי כגון בחילות, הקאות ופריחות. חלק מהתרופות מהוות אף אינטראקציה עם מספר תרופות אחרות אותן נוטלים אנשים עם איידס, כך שהרופא או הרוקח צריך להסביר את כל תופעות הלוואי האפשריות.
מספר זני קנדידה כבר הפכו להיות עמידים לתרופה פלוקונאזול, במיוחד בקרב אנשים עם ספירת CD4 נמוכה, או אנשים שנטלו את התרופה במשך זמן רב. חלק מהנשים מטופלות ביעילות עם שטיפת אזור איברי המין בג'ל מדולל של שמן עץ התה להקלת תסמיני הפטרת בנרתיק.
מניעת קנדידה
אם הפטרת התחילה טרם תחילת הטיפול באיידס, יתכן שהבעיה תיעלם כשספירת תאי ה-CD4 עולה, והמערכת החיסונית הופכת להיות יעילה יותר בלחימה בזיהומים. אם הקנדידה נמשכת, תרופות אנטי פטרייתיות יעילות במניעת פטרת בקרב אנשים עם ספירת תאי CD4 נמוכה.
קיים סיכון כי חשיפה ממושכת משימוש בתרופות אנטי פטרייתיות כטיפול מונע תעודד התנגדות. יחד עם זאת, יש אנשים הזקוקים לטיפול ארוך טווח למניעת הישנות הקנדידה. חלק מהמומחים סבורים שטיפול אנטי פטרייתי כטיפול מונע, עלול לגרום ליותר התנגדות, בהשוואה לטיפול המבוצע לסירוגין, וטיפול מניעה עשוי אף לסייע במניעת זיהומים פטרייתיים חמורים יותר כגון דלקת קרום המוח.
הימנעות משימוש בסבונים מבושמים, ג'לים למקלחת, דאודורנטים, שטיפות כימיות לנרתיק, תחתונים או גרביונים צמודים, מפחיתים את הסיכון לפתח פטרת בנרתיק. מספר ראיות מדעיות מצביעות על העובדה כי לבישת תחתוני כותנה ובגדים רפויים מסייעת במניעת קנדידה. היגיינת בריאות טובה, ותזונה בריאה ללא עודף סוכרים, כולל אלכוהול, מפחיתה את הסיכון לפטרת בפה.
חלק מהמטפלים ברפואה המשלימה ממליצים להימנע ממזונות מתוקים, קמח לבן ומזונות עמילניים, שכן אלו שוללים מהקנדידה אורגניזמים של תזונה. מומלץ להתייעץ עם הרופא או התזונאית על מנת להבטיח הקפדה על תזונה מאוזנת. חלק מהמומחים ממליצים על אכילת יוגורט "חי" או תוספים פרוביוטיים, המכילים לקטובצילוס, שהם "חיידקים טובים", להפחתת רמות הקנדידה בקרב נשים עם איידס.
סיבוכים. פטרת בוושט היא מצב חמור יותר, המסווג כהגדרת מחלת איידס. צורת פטרת זו עלולה להקשות על האכילה. בקרב אנשים עם ספירת תאי CD4 נמוכה, בדרך כלל מתחת למאה, קנדידה עשויה לצמוח בחלקים אחרים של הגוף, כגון הריאות, ועלולה להיות מערכתית, במיוחד בקרב אנשים שיש להם גם ספירת תאי דם לבנים נמוכה. למרות שזהו מצב נדיר, הוא עלול להיות רציני ביותר, ואף מסכן חיים.
