חיידק הליקובקטר פילורי הינו שכיח מאוד וניכר בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, החיידק מתקיים בקיבה ומוביל למגוון רחב של בעיות בדרכי העיכול ובקיבה.
נוכחות חיידק הליקובקטר פילורי עשויה להתרחש כתסמין רפואי נפרד, או בשילוב עם קנדידה, אבל לעיתים קרובות שני המצבים משולבים זה בזה, או שאחד מהם מוביל להתפתחות השני בשלב כלשהו. היות ורוב התסמינים של שני המצבים חופפים, ובדיקת כל אחד מהם בנפרד אינה אמינה ביותר, טיפול מוחלט הוא תהליך מורכב.
קנדידה עשויה לגרום להתפתחות חיידק הליקובקטר, או להיפך. לעיתים קשה לקבוע איזה מצב התרחש קודם, אך דבר אחד בטוח, הם משפיעים זה על זה ועלולים להנציח זה את זה. כל אחד מהם עלול לגרום לדלקת רירית המעי, לסכן את המערכת החיסונית, ובהמשך ליצור סביבה המעודדת ריבוי של כל אחד מהם.
השפעות חיידקים וקנדידה
צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק עשויה לגרום לרמות גבוהות של אמוניה המגבירים את רמת החומציות במעיים, מחלישים את המערכת החיסונית, ויוצרים מעי דולף. כל אחד מתסמינים אלו יוצר סביבה אידיאלית לשגשוג קנדידה. מימן, אשר מיוצר באמצעות חיידקים, משמש כמקור אנרגיה להליקובקטר פילורי, ובמצב זה, קנדידה יכולה להתחבר לחיידקים.
יחד עם זאת, קנדידה עלולה ליצור אופיאטים, לרוקן אצטילכולין וסרוטונין, להגדיל היסטמין החודר למעי, ולפגוע בתפקוד בלוטת התריס. כל אחד ממצבים אלו עשוי לעודד צמיחת יתר קטנה של חיידקי מעיים. הליקובקטר יכול אף להסתתר בתוך תאי שמרי קנדידה.
נוכחות הליקובקטר במעי הדק תורם לדלקת מעי דולף, המעודדת גם קנדידה. אם החיידק מתיישב בבטן, הוא מפחית את רמות החומצה ההידרו כלורית, המטפחת את צמיחת היתר של חיידקים אחרים וקנדידה.
מאפייני הליקובקטר וקנדידה
תסמיני מחלות אלו זהים במידה כה רבה, עד שניתן לטעות ולבלבל ביניהם. המאפיינים המגדירים קנדידה או הליקובקטר הם:
כאבים – הליקובקטר כואב יותר והתסמינים מתרכזים במרכז העליון של הבטן, באזור הטבור.
תסמינים פסיכלוגיים של הליקובקטר. מפריעים הרבה יותר.
מצב בריאותי – הבריאות הכלית של אדם עם הליקובקטר נוטה להיות יותר בסכנה.
תסמיני נשימה – הליקובקטר גורם לתסמיני נשימה קולניים כגון שפע גרגורים, נאקות והשתנקויות. קנדידה אינה גורמת לתופעות אלו.
תסמיני מערכת העיכול – ריפלוקס, חומצה, צרבת, בעיות עיכול וגיהוקים נוטים להיות קשורים יותר להליקובקטר ולא לקנדידה.
עודף גז – מצב זה יתכן כשאוכלים פחמימות במצב של קנדידה. אך גז המופק עם הליקובקטר מוגזם בהרבה בריחו.
גיהוקים – הליקובקטר מייצר הרבה יותר גיהוקים מקנדידה.
התפתחות מהירה של תסמינים – כשהתסמינים מתפתחים במהירות לאחר האכילה, קיים סיכוי גבוה יותר שמדובר בהליקובקטר, היות וזהו החיידק היחיד המסוגל לשרוד בסביבה חומצית זו. אך עדיין יש להבדיל בין שני המצבים שכן גם קנדידה עשויה להתחיל לפעול עם האכילה.
אבחון וטיפול
למרות שתהליך האבחון המדויק מורכב, מומחי קנדידה סבורים שהיא נחשבת לטיול בפארק לעומת הליקובקטר. אך עדיין חשוב להבין איזה חיידק גרם להתפתחות התסמינים, כדי שניתן יהיה לפתח את תכנית הטיפול בהתאם.
חומר אנטיביוטי נחוץ לטיפול בחיידקים, אך ניתן להשתמש בסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה צמחית, כגון שמן אורגנו, קינמון או כורכום, היעילים כנגד חיידקים ופטריות שמרים, כך שניתן לטפל בשתי הבעיות במקביל. התזונה צריכה להיות נמוכה יותר בפחמימות ומוגבלת לפירות ואגוזים, שכן הליקובקטר הרבה פחות סלחני מקנדידה כשסוטים מההגבלות אפילו במעט, והסיבוכים עלולים להיות מורכבים יותר.
קנדידה מגיבה היטב לתזונה דלת פחמימות, ותסמינים רבים שלה יפתרו עם שינויים תזונתיים בלבד. הליקובקטר דורש הגבלה משמעותית יותר של פחמימות וסיבים כולל פירות ואגוזים. אם התסמינים חמורים, הם לא ישתפרו באופן משמעותי עם תזונה בלבד, אך התזונה הופכת את התסמינים לנסבלים. בנוסף, הליקובקטר ניזון מחלבון ושומן בהעדר פחמימות, כך שגם מאכלים אלו עשויים להיות בעייתיים במידה מסוימת.
