פטרייה היא זיהום הנגרם על ידי שמרי פטריית הקנדידה. הפה הוא אזור משותף שבו הקנדידה גורמת לזיהום, הגורם להאדמת הפה, כאבים, ולעיתים התפתחות כתמים לבנים. כמות קטנה של קנדידה חיה באופן נפוץ בפה בריא ובדרך כלל אינה מזיקה.
יחד עם זאת, מצבים מסוימים עלולים לגרום לצמיחת יתר של קנדידה, ולהוביל להתפרצות פטרת בפה. אלו כוללים הרכבת שיניים תותבות, מחזור טיפול באנטיביוטיקה, שימוש במשאפי סטרואידים, סוכרת, אנמיה, מצב בריאותי ירוד ועישון.
ניסטאטין היא אחת התרופות הנקבעות בתדירות הגבוהה ביותר להתפרצויות קנדידה בפה. היא יעילה נגד שמרים מיוחדים, אך יש לה השפעה מועטת על מיקרואורגניזמים אחרים בגוף. זוהי תרופה נגד פטריות עם השפעה כוללת קלה מאוד על הגוף.
היא מתאימה גם לטיפול בפטרת, ואינה הורגת את החיידקים הטובים במעיים. הרופא עשוי לייעץ לקחת ניסטאטין גם לזיהומים פטרייתיים חמורים אחרים. בנוסף לקנדידה במעיים, היא יעילה אף נגד התפרצויות שמרים בעור ובפה.
אופן פעולת ניסטאטין
זוהי התרופה הראשונה נגד פטריות שנמצאת בשימוש נרחב, והיא יעילה במיוחד נגד פטרת קנדידה. היא הורגת את שמרי הקנדידה באמצעות הפרעה לקרום התא שלה, המאפשר את דליפת תוכן הרעלים לבטן. התרכובות הרעילות אותן מכילה התרופה, הן הגורמות למות הקנדידה.
ניסטאטין קטלנית במיוחד לקנדידה אלביקנס, השמרים הגורמים לפטר. החדשות הטובות הן שהיא אינה משפיעה על מיקרואורגניזמים אחרים בגוף. מחזור טיפול באנטיביוטיקה, בדרך כלל משמיד את כל החיידקים המועילים במעיים, אך תרופה זו מותירה את יתרת פלורת המעיים ללא פגע.
אופן נטילת ניסטאטין
תרופה זו זמינה בטבליות ובצורת נוזל. ליישום חיצוני, ניתן למרוח משחות ואבקות ניסטאטין. להבנת כמויות המינון ותדירות השימוש, יש לבצע בקפדנות את הוראות המרשם הנקבעות באופן אישי בהתאם לחומרת המצב.
כשבוחרים לשלב את התרופה עם טיפולים טבעיים כגון חומצה קרפלית או שום גולמי, יש להתייעץ עם הרופא על מנת לוודא את בטיחות השילוב בין הטיפולים השונים. המינון המומלץ הוא מילילטר אחד, ארבע פעמים ביום. מנה זו מתאימה למבוגרים ולילדים. המינון משתנה אם הטיפות נקבעות לתינוק צעיר מאוד, והפרש המינונים מתבצע בהפוגות שוות לאורך היום.
יש לנער היטב את הבקבוק לפני השימוש בטיפות, ולהשתמש בטפטפת הנוזל לטפטוף החומר לפה, קרוב לאזורים הפגועים, אך מומלץ להשתדל לא לגעת עם הפה בטפטפת. מניחים את החומר לזמן קצר סביב הפה ולאחר מכן שומרים אותו על האזורים הנגועים לזמן רב ככל הניתן לפני שבולעים את הטיפות.
מומלץ להשתמש בטיפות לאחר הארוחות, כדי למנוע את אפשרות שטיפת התרופה מהפה מוקדם מידי. אם נשכח מועד נטילת הטיפות, יש לקחת מנה ברגע שנזכרים. מומלץ לקחת את המספר הנכון של המנות מידי יום, אך לא לקחת שתי מנות ביחד על מנת לפצות על מנה שנשכחה.
רוב הרופאים ממליצים להמשיך להשתמש בניסטאטין במשך יומיים לאחר העלמות התסמינים, וטיפול אופייני נמשך כשבוע. אם התסמינים אינם משתפרים לאחר שבוע של שימוש בטיפות, יש להתייעץ עם הרופא כדי לקבוע טיפול נוסף.
למרות שטיפות ניסטאטין בדרך כלל אינו רעיל וניתן לצרוך אותה במינונים גבוהים למדי, חלק מהסובלים מקנדידה עשויים לפתח תגובה אלרגית אליה. במקרה זה, יש להתייעץ עם הרופא לרישום תרופה חלופית, או לבחור באחד הטיפולים הטבעיים הרבים הזמינים לקנדידה.
הרופא מכיר את ההיסטוריה הרפואית המלאה של המטופל ומחלותיו או האלרגיות שלו, והוא יקבע את המינונים או את יעילות התרופה באופן אישי. נשים מיניקות, נשים הרות או נשים המתכננות הריון, צריכות להתייעץ עם הרופא לפני השימוש בתרופה.
תופעות לוואי של התרופה
לצד השפעתן המועילה, רוב התרופות עשויות לגרום לתופעות לוואי שאינן רצויות, אם כי לא כל אדם חווה אותן. בהתאם לאופן הצריכה או המריחה החיצונית, יתכן שיתרחשו תופעות לוואי החל מגירוד וגירוי ועד לשלשולים וכאבי בטן. אם תופעות לוואי אלו הופכות להיות מדאיגות, או אם מתרחשים מצבים יוצאי דופן אחרים, יש להיוועץ עם הרופא.
