קנדידה היא סוג של שמרים החיים בגוף באופן טבעי, אך כשמתרחש גידול יתר של שמרים, הם משפיעים באופן שלילי על זיהומים וגורמים לפגיעה במערכת החיסונית של הגוף.
זיהומי נרתיק, דלקות שמרים אוראליות וזיהומים פולשניים למערכת הדם הם תוצאת גידול יתר של קנדידה. היגיינה טובה, תרופות מסוימות וכן מודעות לגורמי הסיכון מסייעים להגנת הגוף נגד התרחשות יתר קנדידה.
השיטות למניעת קנדידה
מניעת קנדידה מתבצעת באמצעות הקפדה על הפעולות הבאות:
תזונה מאוזנת
עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, ומוצרי חלב ללא שומן – אכילת מזונות המכילים לקטובצילוס היא חלק מתזונה בריאה. ראיות מדעיות תומכות בתיאוריה לפיה אכילת מזון תרבותי מסייעת בפיתוח החיידקים הבריאים בגוף.
יוגורט – מומלץ לאכול מידי יום יוגורט עם "תרבויות חיות", או לצרוך כמוסות לקטובצילוס אצידופילוס. גם הימנעות מסוכרים, בירה ולחמים מסייעת במניעת יתר קנדידה. החיידקים הטובים ביוגורט מסייעים לשמירת איזון בריאות החיידקים בפה.
הימנעות ממתקים ולחמים – מומלץ אף להפחית אכילת ממתקים ולחמים. סוכר ושמרים מעודדים צמיחת יתר קנדידה, ושליטה על רמות הסוכר בדם מפחיתה את כמות הסוכר ברוק, המעודד צמיחת קנדידה.
כרוב – אחד המאכלים החזקים ביותר למניעת קנדידה. למרות שנדמה שהוא שייך לאותה קטגוריה של מאכלים מתוקים כגון תפוחי אדמה ובטטות, הוא מכיל למעשה מספר מאפייני נוגדי פטריות חזקים ביותר. ניתן לאכול סלט כרוב, להקפיץ אותו עם מעט שמן זית או לשלב אותו במרק ירקות.
ג'ינג'ר – מנקה את הרעלים בכבד באמצעות הגברת זרימת הדם. בנוסף, הוא מגבה את המערכת החיסונית, ומשפיע באופן חיובי על מערכת העיכול באמצעות הפחתת גזים במעיים. הוא מונע דלקת ומצב של יתר קנדידה.
הבנת הסיכון במצבים רפואיים
קנדידה פולשנית מתרחשת במצב של עודף קנדידה החודר לזרם הדם וגורם לזיהום. אשפוז בבית חולים, שהות ביחידה לטיפול נמרץ, סוכרת, מערכת חיסונית מוחלשת, שימוש בקטטר, אי ספיקת כליות, ניתוח, ובמיוחד ניתוח במערכת העיכול, מגבירים את הסיכון לקנדידה פולשנית.
ציוד רפואי עשוי לשאת עקבות קנדידה, ועובדים בבתי חולים עלולים לשאת שרידי קנדידה על ידיהם. לכן במהלך השהייה בבית חולים, יש לוודא את ניקיון הידיים, לרחוץ ידיים לעיתים תכופות, וכשמרכיבים קטטר, אין להשאיר אותו על הגוף מעבר לזמן הדרוש. אם העור סביב הקטטר מתנפח, מאדים, רגיש או כואב, יש לדווח מיד לצוות הרפואי.
הימנעות מאנטיביוטיקה – אנטיביוטיקה הורגת את החיידקים הרעים בגוף, המאפשרים את השתלטות השמרים. בכל מקרה בו הרופא מייעץ שלא להשתמש באנטיביוטיקה, מומלץ להימנע ממנה, למשל בהצטננות או וירוס אותם ניתן לרפא באמצעים אחרים. אם קיים הכרח לקחת אנטיביוטיקה, יש לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים למניעת זיהום.
טיפולי מניעה תרופתיים – טיפול אחזקה מונע התרחשות קנדידה או מקרים חוזרים שלה. הטיפול מתבצע באמצעות תרופות fluconazole לבליעה, אחת לשבוע במשך חצי שנה.
היגיינת פה – שטיפת הפה באופן קבוע מתבצעת באמצעות צחצוח שיניים לפחות פעמיים ביום, שימוש יומי בחוט דנטאלי, וביקורים קבועים אצל רופא השיניים.