נתון מפתיע הנקשר לרוב הילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, הוא היסטוריה קודמת של דלקת אוזניים שטופלה באנטיביוטיקה. על פניו, לא נראה כי קיים כל קשר בין שני המצבים, אך התבוננות עמוקה יותר מוכיחה קשר מובהק. כשאנטיביוטיקה נקבעת להריגת זיהום חיידקים, מושמדים החיידקים הגורמים לזיהום, כולל כל החיידקים בגוף. כתוצאה מכך מתרחשת בעיה במעיים שהשפעותיה מרחיקות לכת על כל הגוף.
מצב זה יוצר תסמונת בטן המעניקה הזדמנות למזון מעוכל חלקית ולחומרי פסולת אחרים לעבור דרך דופן המעיים באמצעות נקבים מיקרוסקופיים שבנסיבות רגילות לא היו מתרחשים. נקבים אלו נוצרים בשל החוסר בחיידק שתפקידו לשמור על השלמת השכבה הרירית של החלק הפנימי במעיים. כתוצאה מחדירת שפע חומרים בלתי הולמים חומרים לזרם הדם, מתחילות להתרחש אלרגיות למזון.
הקשר בין הפרעות קשב וריכז לקנדידה
בעוד שתהליך זה אינו נחשב לגורם העיקרי בקשר בין הפרעות קשב וריכוז לקנדידה, בכל פעם בה אחד משמרי הקנדידה מת, סדרת כימיקלים משתחררת, ומפריעה לתפקוד התקין של המוח. אחד התסמינים העיקריים של זיהום קנדידה הוא בעיית זיכרון, חוסר ריכוז וחיים באווירה מעורפלת.
תסמיני הפרעות הקשב והריכוז הקשורים לקנדידה כוללים קשיי ריכוז ועלולים לכלול אחד או כמה מהתסמינים הרבים: ירידה בטווח התנועה, דיכאון, עייפות, אדישות, ירידה באנרגיה הנפשית, חרדה, הפרעה טורדנית כפייתית, תסמונת קדם וסתית ונפיחות או רגישות בשדיים בקרב נשים, כאבי ראש, אובדן זיכרון, כוורות, פסוריאזיס, פריחות בעור, שלשולים, עצירות, גודש באף, סינוסיטיס, בעיות פוריות, כאבי אגן, אובדן החשק המיני, דלקת עצבים, דלקת פרקים, מחלת קרוהן, היפוגליקמיה, סכיזופרניה, אנורקסיה נרבוזה, היפראקטיביות, ובעיות התנהגות ולמידה.
סוכר גורם להיפראקטיביות ומעודד צמיחת קנדידה אלביקנס. בנוסף לשמרי יתר בנרתיק, קנדידה עשויה לצמוח במערכת העיכול של ילד או מבוגר, ולגרום להפרעה בתפקוד מערכת החיסון. יתר קנדידה במעיים גורם למצב הנקרא 'מעי דולף".
כתוצאה מכך נספגים בגוף יותר אלרגניים המצויים במזון, והמובילים למגוון תסמינים, הכוללים בין היתר עייפות, כאבי ראש, עצבנות, דיכאון והיפראקטיביות. סוכרים ופחמימות פשוטות אחרות מקדמות צמיחת שמרים, ובני נוער רבים חווים הגברה בהיפראקטיביות עם צריכת סוכרים, המשפיעים על "האכלת" הקנדידה.
טיפול בקנדידה הקשורה לבעיות קשב וריכוז
במקרים רבים של תסמינים בלתי מוסברים כמופיעים בהקשר של קנדידה, הטיפול המתבקש הוא הקפדה על תזונה המתאימה לקנדידה, או שילוב של טיפולים טבעיים והתנהגותיים אחרים המשפרים את המצב.
המזונות הנחשבים כחשודים ביותר להגברת תסמיני קשב וריכוז הם סוכר, צבעי מאכל וחלב. ילדים היפראקטיביים רבים מטופלים באמצעות תזונה מתאימה, הכרוכה בהסרת המזונות החשודים למשך חמישה עד עשרה ימים, במהלכם מתרחש שיפור בתסמינים. בהמשך ניתן להשיב בהדרגה את המזונות המבוטלים, מזון אחד מידי יום, על מנת לעקוב אחר המצב. תסמיני הקשב והריכוז, אם הם שבים, עשויים להתרחש בתוך מספר דקות או לאחר מספר שעות או יום.
בנוסף לטיפול התזונתי, נקבעות תרופות ומרשם ותרופות ללא מרשם, לטיפול בקנדידה. טיפולים ללא מרשם המסייעים לשליטה על צמיחת יתר של קנדידה כוללים חומצה קפרילית, פרוביוטיקה, תמציות זרעי הדרים, או טיפול בצמחים הנקבע על ידי רופא.
תרופות המרשם היעילות כוללות בעיקר ניזורל, תוספי תזונה חשובים לטיפול וכוללים ויטמינים ללא שמרים, ללא סוכר וללא צבע, מינרלים ונוגדי חמצון. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מטופלים גם עם חומצות שמן חיוניות כשהמומלץ ביותר הוא שמן פשתן, הנחשב לבטוח לצריכה ומכיל חומצות שומן אומגה 3 ואומגה 6. ניתן להשתמש בו ברוטב לסלט או לצרוך אותו כתוסף ישיר. בנוסף מומלץ לטפל עם תמצית זרעי ענבים ופיקטגנול.
