קנדידה עשויה להתחיל במעיים, אך היא אינה נעצרת שם. היא עלולה להתפשט מעבר לקיר הבטן ולעבור בכל הגוף. שילוב צמיחת יתר של קנדידה וגלוטן, הוא מסוכן.
אם מניחים לקנדידה לצמוח, היא גדלה במהירות וקשה להיפטר ממנה והיא עלולה לזחול דרך הרקמה או להסתתר מבלי שהמערכת החיסונית תבחין בה.
כאבים במפרקים, בעיות עור שאינן נפתרות, תשישות וערפול מוחי לאחר אכילה, עשויים להצביע על סימנים לצמיחת יתר של קנדידה מוסתרת. כאשר משלבים גלוטן במצב של קנדידה, ההשפעות הגופניות עלולות להיות הרסניות.
גלוטן הורס את הציפוי הפנימי של המעיים. החלבונים בגלוטן הם פרו דלקתיים ועלולים לגרום נזק לרירית המעי. למעשה, מחקרים מצאו כי שברי חלבון גלוטן עלולים להרוס את הקשר בין תאים המרפדים את דופן המעי.
חיבור זה בין התאים במערכת העיכול הוא מה שמונע מחלקיקי מזון גדולים לעבור למחזור הדם. גלוטן הורס חיבור זה וגורם למעיים לדלוף. מצב זה עלול להתרחש כתוצאה מחשיפה לגלוטן, וגם כתוצאה מאיזון לקוי של חיידקים "טובים" ו"רעים" במעיים.
גדילת קנדידה מכשירה את הקרקע לרגישות לגלוטן
המערכת האקולוגית הפנימית של הבטן היא רשת המורכבת מחיידקים, שמרים, אנזימים, רירית ומעי, ותאים השייכים למערכת החיסונית. כאשר הציפוי הפנימי של המעיים דולף, הוא מתרחש בחלקיקים גדולים של מזון. לדוגמה, המצב עלול להתרחש כתוצאה משברי חלבונים המרכיבים גלוטן חיטה.
החשיפה לגלוטן יוצרת תגובה במערכת החיסונית. על מנת שתתפתח רגישות לגלוטן, תאי מערכת החיסון צריכים לקבל אות. איתות זה משדר לתאי מערכת החיסון על פלישת אויב, או שהוא משדר מסר למערכת החיסון, לפיו התאים המקיפים אותה עלולים למות.
יש לזכור כי מערכת החיסון זקוקה לאות אזהרה לפני שהיא מגיבה לכל חלקיקי המזון הגדולים הבאים עימה במגע. מצב של קנדידה, יתר חיידקים ודלקת לאורך קיר המעי, משדרים לגוף לשחרר את איתות האזהרה.
תזונה נטולת גלוטן היא חלק מהפתרון
שילוב של גלוטן וקנדידה הוא מצב מסוכן שעלול לגרום נזק לרירית המעי. בעזרת הקנדידה, גלוטן מפעיל את המערכת החיסונית ויוצר רגישות לגלוטן לכל החיים, ללא קשר לגיל.
מספר מדענים מאמינים כי בהמשך נוצרת מחלה אוטואימונית המתחילה במעיים. במקרה של מחלה אוטואימונית, התקפות מערכת החיסון הורגת תאים השייכים לגוף. התוצאה היא דלקת אשר במשך הזמן גורמת להרס הרקמה ועלולה להיות קטלנית.
מחלת צליאק היא מחלה אוטיואימונית אחת המתאפיינת בפגיעה בתאים במעי הדק. גלוטן מפעיל התקפה זו. השיטה הטובה ביותר לטפל במחלה היא באמצעות תזונת נטולת גלוטן במאת האחוזים. אך קיימות אף מחלות אוטואימוניות אחרות, לדוגמה: סוכרת מסוג 1; טרשת נפוצה; ודלקת מפרקים שגרונית.
ביחסים בין גלוטן וצמיחת יתר של קנדידה, תזונה נטולת גלטן לבדה אינה תמיד פותרת מצב של מעי דולף. גם יתר קנדידה ויתר חיידקים במעי הדק עלולים לגרות את רירית המעיים ולגרום למעי דולף. אך אין זה הכל. סיכונים אחרים למעי דולף כוללים שימוש באלכוהול ותרופות נוגדות דיכאון; תרופות מרשם נפוצות, כגון אנטיביוטיקה וסטרואידים; הורמוני מתח, דיכאון וחרדה.
יש לזכור כי ריפוי אקולוגי פנימי ואיטום רירית המעיים פירושו יותר מטיפול בתזונה נטולת גלוטן. יש לשנות אף את אורח החיים כך שיתמוך בבריאות הפיסית והנפשית.
