דלקת בדרכי השתן היא מצב נפוץ ביותר המופיע בעיקר אצל נשים וגורם לסימנים אופייניים של צריבה ותכיפות במתן שתן. דלקת בדרכי השתן מתפתחת כאשר מזהם כלשהו (בעיקר חיידקי מערכת העיכול) מגיעים אל דרכי השתן וגורמים לדלקת.
בדרך כלל, טיפול אנטיביוטי קצר גורם להחלמה מהדלקת, אך קיימים מצבים בהם הדלקת חוזרת פעמים רבות וקשה מאוד להשתלט עליה באמצעות טיפול אנטיביוטי.
הקשר בין קנדידה ודלקת בדרכי השתן
למרות שדלקת בדרכי השתן מתפתחת בדרך כלל על ידי החיידק E. coli שמקורו במערכת העיכול וחיידקים נוספים, קנדידה יכולה לעתים נדירות לגרום לדלקת בדרכי השתן.
במקרים אלה, הדלקת תהיה כרונית ולא תגיב היטב לטיפולים אנטיביוטיים אלא דווקא לטיפול אנטי פטרייתי.
מלבד זאת, במקרים רבים של דלקות חוזרות בדרכי השתן מתפתחים זיהומים משניים בקנדידה, המופיעים על רקע הטיפול האנטיביוטי הקבוע.
דלקת בשתן על רקע קנדידה
למרות שקנדידה אינה נחשבת למזהם נפוץ הגורם לדלקת בדרכי השתן, דלקת מסוג זה מופיעה במקרים מסויימים וחשוב לחזור עליה במקרים של דלקות כרוניות שאינן מחלימות כצפוי. קנדידה יכולה להגיע אל דרכי השתן משני מקומות עיקריים:
- זרם הדם והחלקים העליונים של מערכת השתן – במקרים של נוכחות קנדידה בזרם הדם, היא יכולה להגיע אל הכליות ומהן להסתנן אל השתן. בדרך זו, הקנדידה מוצאת את עצמה בכיס השתן ויכולה לגרום לדלקת. מדובר במצב נדיר יחסית, מכיוון שרמה גבוהה של קנדידה בשתן גורמת לסיבוכים רבים לפני או במקביל להתפתחות הדלקת בדרכי השתן.
- חדירה לכיס השתן מבחוץ – למרות שקנדידה לא חודרת אל אפיתל כיס השתן בצורה יעילה כמו חיידקים אחרים, בנוכחות גורמי סיכון נוספים הפטריה בהחלט יכולה להגיע אל כיס השתן ולגרום לזיהום ולדלקת. מצבים אלה מופיעים בעיקר אצל חולים עם חסימת דרכי שתן וכשל חיסוני.
סימנים של דלקת בשתן על רקע קנדידה
הסימנים של דלקת בשתן על רקע קנדידה דומים מאוד לסימנים הנגרמים על ידי הדלקת החיידקית, וכוללים בעיקר צריבה בזמן מתן השתן, תכיפות גדולה ללכת לשירותים ולעתים ירידה בתפוקת השתן.
יש לציין שבמקרים רבים נוכחות של קנדידה בדרכי השתן אינה גורמת לסימפטומים המדוברים מכיוון שלא תמיד הפטריה יכולה לגרום להתפתחות תהליך דלקתי בדומה לחיידקים.
הטיפול בקנדידה בדרכי השתן
מיותר לציין שטיפול אנטיביוטי אינו יעיל במקרים של דלקת בדרכי השתן על רקע קנדידה, ובמקרים אלה יש להשתמש בתרופות אנטי פטרייתיות. בדרך כלל שימוש בפלוקונזול יעיל מאוד במקרים אלה, מכיוון שמדובר בתרופה אשר עוברת ריכוז בדרכי השתן ולכן יעילה בזיהומים מסוג זה.
התפתחות קנדידה לאחר טיפול אנטיביוטי כרוני בדלקת בדרכי השתן
הקשר בין קנדידה ודלקות בדרכי השתן יכול להתבטא גם כזיהומים בפטריה באזורים פריפריים (בעיקר הנרתיק וחלל הפה) על רקע טיפול ממושך באנטיביוטיקה. במקרים חוזרים של דלקות בדרכי השתן, נוקטים לעתים בטיפול אנטיביוטי למשך מספר חודשים.
טיפול זה נועד על מנת לחסל באופן סופי את אוכלוסיית החיידקים בדרכי השתן, ומטרתו למנוע את הישנות הדלקות. אחת מתופעות הלוואי של כל טיפול אנטיביוטי קבוע הוא התפתחות של זיהומים פטרייתיים, אשר מופיעים לאחר שהאנטיביוטיקה פוגעת באוכלוסית חיידקי הפלורה הטבעית. הפגיעה בחיידקים אלה מאפשרת לקנדידה "לתפוס מקום" ולזהם אזורים שונים בגוף, ובעיקר את חלל הפה והנרתיק.
יש לציין שאירועים אלה מופיעים כמעט רק באנשים המטופלים באנטיביוטיקה למשך תקופה ארוכה, ונדיר לפגוש זיהומים משניים בקנדידה לאחר הטיפול הקצר המקובל במקרים של דלקת חריפה בדרכי השתן.
