קנדידת הפה הידועה גם בשם פטרת הפה, היא זיהום המתרחש בחלל הפה. כלומר, פטריית השמר שוכנת על פני הקרום הרירי של חלל הפה. קנדידה אלביקנס הוא האורגניזם הנפוץ ביותר בפטרת הפה.
קנדידה אלביקנס שוכן בפיהם של כ -50% מאוכלוסיית העולם כחלק מהסביבה הבקטריאלית הטבעית. קנדידה אלביקנס אינה גורמת למחלה, אולם כאשר מיני הקנדידה הופכים לגורמים פתוגניים ופולשים לרקמות הגוף, קנדידת הפה יכולה להתרחש ולגרום לזיהום.
כיצד נעשה האבחון?
האבחון בדרך כלל מתבצע למראה הקליני בלבד, אם כי לא תמיד. פטרת הקנדידה עשויה להשתנות במראה, לעיתים מאופיינת בנגעים לבנים או אדומים או בשילובי צבעים אחרים. במקרים אחדים הרירית נושרת וחושפת משטח אדמומי מתחת.
ממצא זה שימושי באבחנת זיהום קנדידה למצבים רפואיים אחרים אשר אינם ניתנים לגירוד כמו נגעים המאפיינים ליכן פלנוס, לאוקופלקיה ועוד. בדיקת משטח מסייעת בזיהוי קנדידת הפה ובנוסף עוזרת לרופא להבחין בין מצבים רפואיים אחרים, אשר בבדיקה קלינית פשוטה עשויים להיות זהים.
בדיקות מיוחדות משמשות לזיהוי נוכחות של מיני קנדידה שונים וכוללות בדיקות משטח בחלל הפה, שטיפת פה או תרביות מיוחדות. התרביות נלקחות לאחר גירוד עדין של הנגע עם סכין מיוחדת המיועדת ללקיחת דגימה מהלשון וחלל הפה. הדגימה מצורפת לתרבית. בנוסף, ניתן לבצע משטח פה לצורך זיהוי הפתוגן. הדגימה נלקחת משלושה אזורים שונים בחלל הפה.
רחיצת הפה נעשית עם מי מלח פוספט, במשך כדקה. לאחר דקה הרוק והנוזל בפיו של המטופל נאגרים ונשלחים למעבדה רפואית לצורך אבחון. טכניקת שטיפת פה יכולה להבחין בין מיני הקנדידה. אם קיים חשד ללאוקופלקיה, ביופסיה היא טכניקה מצוינת לזיהוי. דגימת הביופסיה נבחנת בתמיסה מתאימה לצורך זיהוי הקנדידה. דגימת הביופסיה משתנה בהתאם לסוג הקנדידה.
טיפול ומניעה
פטרת הפה – זיהום קנדידה, ניתן לטפל באמצעות טיפול אנטי פטרייתי זמין כגון מיקונאזול, ניסטטין או אמפוטריצ'ין בי. חולים הסובלים מדיכוי מערכת החיסון כמו חולי איידס, או מטופלים שעברו טיפולים כימותרפיים, נדרשים לשלב טיפול אנטי fungals דרך הפה או תוך הזרקת תרופות לוריד.
במקרים בהם הופעת הקנדידה היא תוצר משני לאחר שימוש בסטרואידים או אנטיביוטיקה, הזיהום הפטרייתי עשוי להיעלם, אם כי חשוב להתייחס לזיהום ברצינות ולא להתעלם, כדי למנוע סיבוכים אפשריים.
עמידות לתרופות הינה תופעה נפוצה הרבה יותר כיום, ומציגה בעיה חמורה בחולים בעלי מערכת חיסונית חלשה. כאשר פטרת הפה חוזרת על עצמה מספר רב של פעמים במהלך החיים, השימוש בטיפול אנטי פטרייתי אזול, הופך זני קנדידה לעמידים בפני התרופות.
שימוש מניעתי של antifungals לעתים מיושם באנשים הלוקים במחלת האיידס, מטופלים אשר עוברים סדרת הקרנות, במהלך דיכוי המערכת החיסונית או בעת טיפול אנטיביוטי ממושך, משום שקבוצות אלה עשויות לפתח זיהום קנדידה חמור הרבה יותר בהשוואה לשאר המטופלים.
ניתן למנוע ואף להפחית את הסיכוי להתפתחות שמרי קנדידה בחלל הפה על ידי הקפדה ושמירה על היגיינה אוראלית, שימוש באמצעים לצורכי היגיינה, כגון צחצוח שיניים בתדירות גבוהה, שימוש קבוע במי פה אנטי בקטריאלים. עישון נקשר לצורות רבות של פטרת הפה, לכן, הימנעות מעישון עשויה להועיל ולהקטין את הסיכון להתפתחות זיהום פטרייתי.
מטופלים אשר מפתחים פטרת פה משנית לשימוש בסטרואידים אשר מיושמים בשאיפה, ההמלצה היא להגביר את תדירות רחיצת הפה עם מים מיד לאחר נטילת הסטרואידים ושימוש במכשיר spacer, כדי להפחית את המגע עם רירית הפה ( בייחוד אזור גב הלשון), עשויים להועיל ולפתור את הבעיה.
