קנדידיאזיס

זהו זיהום פטרייתי שהמקור לו הוא קנדידה מכל סוג, הנקרא קנדידיאזיס”. הוא כולל תסמינים למורכבים וסיבוכים אפשריים, מה שמצריך אבחון מהיר של הבעיה וטיפול בה.

קנדידיאזיס: מגוון תסמינים

זה מתחיל עם כתמים לבנים המופיעים על גבי הלשון או אזורים נוספים בפה או בגרון, שלעתים מלווים עם כאבים וקשיים בבליעה. אנשים הסובלים מהבעיה רואים נגעים מופיעים על גבי הגוף שלהם, עם גבולות ברורים יחסית, כשבמקרים רבים יש נגעים קטנים ואדומים מסביב לנגע. ייתכן מצב בו יופיעו חום וכאבים בדרגות שונות במקביל לתסמינים האלה.

הזיהום יכול להופיע במקומות שונים בגוף, כאשר בכל מקום ייתכנו תסמינים אחרים. אם הזיהום מתרחש באיבר המין של האישה (“זיהום שמרים”), התסמינים יכללו תחושת גרד באזור, הפרשות לבנות מהנרתיק ועוד. אצל גברים הזיהום עלול לפגוע בפין ולהביא לגרד לא נעים. זיהום במערכת העיכול, תסמינים נוספים כוללים נפיחות, צרבות, שלשולים, הקאות, גזים ועוד.

מצבים המגבירים את הסיכון לקנדידיאזיס

מצב המערכת החיסונית מהווה פרמטר מרכזי שמשפיע על המשוואה, כך שאצל אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה (לדוגמא, נשים בהריון) הסבירות להתפתחות זיהומי הקנדידה גבוהים ביחס לאוכלוסיה הכללית. חשוב לכל אדם לשמור על היגיינה נאותה, וזה נכון על אחת כמה וכמה במקרה של אנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה.

לעיתים הקנדידיאזיס הוא תופעת לוואי של בעיה רפואית אחרת, לדוגמא קנדידה בוושט שמאפיינת אנשים הסובלים מאיידס. לעתים הזיהומים נגרמים כתוצאה מאורח חיים של האדם שאינו נכון. אדם שלא מקפיד לצרוך מספיק פחמימות פשוטות עלול להגיע למצב של חוסר איזון בפה ובפלורה במעיים, מה שמהווה כר פורה להצטברות זיהומים בקנדידה.

בגדים כגורם סיכון – אנשים אשר לובשים תחתונים העשויים מכותנה עשויים להקטין את הסיכויים שיסבלו מקנדידה באזורים הפרטיים. מן העבר השני לבישה של בגדים רטובים פעמים רבות – לדוגמא אחרי ביקור בים או כאשר מזיעים – עלולה להגדיל את הסיכויים לקנדידיאזיס.

אבחון מוקדם: טיפול משופר

חשוב ביותר לזהות את התסמינים באמצעות בדיקות מיקרוסקופיות או גידולי תרבית. יכול להיות מצב בו יידרשו אמצעי אבחון נוספים, כמו במקרה של אבחון קנדידה בדרכי הנשימה, במערכת העיכול או בוושט, הכרוכים בבדיקת אנדוסקופיה. האבחון עשוי להיות מורכב בשל הקושי לזהות את התסמינים במקרים מסוימים, כך שייתכן מצב בו הזיהוי יתבצע באמצעות שלילת מצבים רפואיים אחרים.

מכיוון שמדובר בזיהום פטרייתי, הטיפול בו מבוסס בעיקרו של דבר על מתן תרופות אנטי פטרייתיות. אם האנשים סובלים ממערכת חיסונית חלשה או מזיהומים קשים, ייתכן שהתרופות יועברו אל גופם בצורה תוך וורידית. יש מקרים בהם הטיפול בקנדידה יהיה חיצוני, עם תכשירים מקומיים המיועדים לאזור מסוים בגוף..

כמובן שחשוב להתאים את הטיפולים לחומרת הבעיה ובעיקר למאפיינים של האדם הסובל ממנה. ישנן אוכלוסיות שהטיפול במחלה במקרה שלהן נחשב למוגבל יחסית, דוגמת ילדים או נשים בהריון.