בדיקה במעבדה לאיתור מהיר של קנדידה : למען הבריאות שלך!

כל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו מתמודד עם הפרעות מטרידות בגוף שלו. הפרעות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי במערכת העיכול ולהתבטא כבטן נפוחה, רגישות יתר ועוד. הפרעות אחרות יכולות להופיע כעייפות מוגברת, חוסר אנרגיה, גירודים, סחרחורות וכן הלאה.

על מנת להיפטר מכל התופעות שצוינו לעיל, יש לאבחן בראש ובראשונה את מקור הבעיה ולדעת ממה הסבל נגרם. ללא אבחון מדויק ככל האפשר, לא יינתן טיפול מדויק לבעיה. הדבר נכון כאשר מדובר בפטריית קנדידה במעיים אשר גורמת לתופעות רבות בגוף שלנו, ולכן נדרשת בדיקה רצינית ומהימנה שאכן קיימת קנדידה. מטרת הבדיקה היא לאתר את הקנדידה בזמן ולמנוע את ההתפשטות שלה בגופנו.

חושדים בקיומה של קנדידה ? זה מה שצריך לעשות

במידה שאת או אתה חושדים שאתם סובלים מקנדידה, איך תדעו לאן לפנות? מבין מגוון השיטות המוצעות לטיפול בבעיה, כיצד תדעו לאן הכי מומלץ לפנות? כמובן שכדאי לבחור בשיטה המוסמכת ביותר לטיפול בבעיה הטורדנית, וזאת לאחר שווידאתם כי לשיטה יש אישור והסמכה ממשרד הבריאות על גבי המוצר. בנוסף לאישורים, צריך שיתקיים מענה אמיתי לכל השאלות הקשורות לאבחון וטיפול שיעלים את הקנדידה.

בדיקת דם לקנדידה מגלה הימצאות מוגברת של IGG שהוא סוג מסוים של נוגדנים שנשארים בדם ומדווחים על הידבקות בזיהום פטרייתי שהיה בעבר. עם זאת, לממצא העובדתי הזה אין שום ערך משמעותי עבור הסובל מהקנדידה. על פי היצרן הבדיקה מיועדת לגניקולוגים ומטרתה היא רק גילוי קיומה של קנדידה בעבר ובעזרת הממצאים מחליטים אם לשלוח למשטח וגינלי או לבדיקת סוג פטריות במעבדה.

4 פרמטרים של בדיקה מעבדתית שאתה חייב לדעת על מנת לקבל אבחון וטיפול מקצועי לקנדידה:

1. האם זה באמת קנדידה?

קודם כל חייבים לוודא ולאשש את החשד כי אכן מדובר בהימצאותה של הקנדידה. זאת אומרת, האם ריבוי פטריות השמר בתוך הגוף הם פתוגנים (גורמי מחלות) או לא. לא כל הפטרית הקיימות הן קנדידה בהכרח.

2. באיזה דרגה?

באיזו דרגה התחלתית נמצא הזיהום – האם חלש, בינוני, חזק או חזק מאד? זה מידע חשוב שאסור לוותר עליו מכיוון שבניית הטיפול תלויה לגמרי בדרגת הזיהום. בדיקה חוזרת מעידה על הצלחת הטיפול והתקדמותו.

3. איזה זן יש לי?

חייבים לדעת של איזה זן מדובר. יש מעל 20 זנים פתוגניים של קנדידה עם נוגדנים שונים שצריך לבדוק:

הזן הכי עמיד הוא זן הקנדידה גלברטה שדורש התייחסות מקצועית במיוחד. המטפל חייב לדעת האם מדובר בזן עמיד זה לפני שהוא יוצא לקרב נגד מלכת הפטריות – הקנדידה.

4. איפה נמצאת הקדידה בגוף?

נכון שהקנדידה מצויה ברוב הפעמים במעיים, אבל עלולה גם להתפשט גם למקומות אחרים. חשוב מאד להתייחס לסימפטומים מקומיים כמו למשל בנרתיק, בדרכי הנשימה, בגרון, על הלשון, על העור, באף, באוזן וגם שם לבדוק.
זכרו: חשוב לעשות בדיקה צואה וגם משטחים במקרה של תלונות מקומיות מכיוון שאין טיפול סטנדרטי או כללי לקנדידה. כלומר, כל בניית טיפול לקנדידה כוללת תמיד גם טיפול מקומי.

המעבדה – רפואה שלמה

המעבדה היא מעבדה קונבנציונלית (תרבית, אינקובציה, מיקרוסקופיה) וקיימת כבר מעל 17 שנה. למומחים במעבדה נסיון של עשרות אלפי בדיקות למציאת קנדידה.

המעבדה בבעלות פרטית וממוקמת בבית חולים אלישע בחיפה ועיקר ההתמחות שלה – גילוי ואבחון של קנדידה, זיהום פטרייתי במעיים, בעור, בנרתיק, בגרון, בפה וכעוד.

המנהל המקצועי הוא ד”ר אלי לפלר מיקרוביולוג תואר שלישי עם נסיון של כמעט 40 שנה בזיהוי של זיהומים פטרייתיים. הוא ניהל שנים רבות את המעבדות  בבית חולים נהריה ורמב”ם בחיפה. המומחיות שלו היא הגדרת הזנים השונים.

לסיכום

במידה ומתעורר החשד כי קיימת קנדידה במערכת הגוף כדי לבצע בדיקה במעבדה לפני קביעת טיפול מתאים. במידה ואין לכם קנדידה ואובחנתם לא נכונה, תיאלצו לעבור טיפול מיותר ועל כן, חשיבות הבדיקה במעבדה היא חשובה מאוד אשר יכולה לאשש בוודאות כי הקנדידה קיימת.

לא כדאי לקחת צ’אנס מיותר – אבחנו את הקנדידה ושמרו על עצמכם.