דלקת בדרכי השתן היא אחד המצבים הנפוצים בעולם הרפואה, ודלקת בדרכי השתן מופיעה בשכיחות גדולה מאוד, במיוחד בנשים. ברוב המקרים, טיפול אנטיביוטי נכון גורם להחלמה מלאה מהדלקת בדרכי השתן, וניתן לחזור לחיים תקינים תוך מספר ימים.
עם זאת, קיימים מצבים בהם הדלקת בדרכי השתן חוזרת לאחר תקופה מסוימת, במקרים אלה המצב מוגדר כדלקת חוזרת במערכת השתן ודורש התייחסות מיוחדת.
בעוד רוב המקרים של הופעה אקוטית וחד פעמית של דלקת בדרכי השתן מופיעים לאחר זיהום חיידקי (בדרך כלל על ידי חיידקי מערכת העיכול כמו לדוגמא E. coli), כיום ידוע כי מקרים רבים של דלקת כרונית בדרכי השתן מופיעים דווקא על רקע קנדידה. במקרים אלה, הטיפול האנטיביוטי הניתן אינו מועיל ואפילו מזיק, ויש להגיע לאבחנה מתאימה ולהתחיל טיפול בתרופות אנטי פטרייתיות.
השפעת טיפול אנטיביוטי על קנדידה במערכת השתן
הטיפול המקובל בדלקת חריפה בדרכי השתן הוא טיפול אנטיביוטי, אשר ניתן למשך מספר ימים ואמור לחסל את החיידקים שגורמים לדלקת ולגרום לסיומה. במקרים של דלקות כרוניות בדרכי השתן, רוב הרופאים ממליצים על טיפול אנטיביוטי ארוך טווח, טיפול קבוע או טיפול לאחר חשיפה (כמו לדוגמא אחרי קיום יחסי מין). במידה ובאמת מדובר בדלקת בדרכי השתן על רקע קנדידה, הטיפול האנטיביוטי לא מועיל אלא דווקא מזיק. במקרים אלה, מדובר בטיפול אשר דווקא תורם לשגשוג הקנדידה ומאפשר לה להמשיך בזיהום ללא כל בעיה.
האנטיביוטיקה גורמת בעצם לחיסול יעיל של החיידקים בגוף, כולל אוכלוסיית הפלורה הטבעית אשר תפקידה לסייע לגוף בתהליכים שונים. כאשר האנטיביוטיקה מחסלת את החיידקיםי האלה, היא מספקת לפטריות (עליהן האנטיביוטיקה כמובן לא משפיעה) מרחב פעולה חופשי אשר מאפשר להן לשגשג ללא כל הפרעה ולגרום לזיהום.
באופן טבעי ואצל אנשים בריאים, אין בדרך כלל זיהומים פטרייתיים מכיוון שאוכלוסיית החיידקים לא מאפשרת להם לעשות זאת. במקרים של טיפול אנטיביוטי ארוך טווח (כפי שקורה בטיפול בדלקות חוזרות בדרכי השתן) קיים סיכוי גבוה לזיהום על ידי פטריה ולכן יש לקחת זאת בחשבון.
סימנים של דלקות חוזרות בדרכי השתן על רקע קנדידה
ברוב המקרים, נוכחות של קנדידה בשתן לאו דווקא גורמת להופעת סימנים, וניתן לחיות עם הקנדידה בשתן ללא כל בעיה. במידה והקנדידה אכן גורמת לדלקת, מופיעים הסימנים הבאים:
- סימנים אורינריים – סימנים כמו בדלקת חיידקים בדרכי השתן, הכוללים צריבה במתן שתן, עליה בתדירות ההשתנה ודחיפות גדולה למתן שתן.
- סיבוכים – במקרים חריגים וללא טיפול מתאים קנדידה בדרכי השתן יכולה לגרום לסיבוכים כמו דם בשתן, אוויר בשתן או חסימץ דרכי השתן.
מהיכן הקנדידה מגיעה לדרכי השתן?
קנדידה היא פטרייה אשר נמצאת בעיקר במערכת העיכול, אך במצבים מסויימים היא יכולה להגיע אל העור ומשם למקומות נוספים בגוף. כאשר מדובר בקנדידה של דרכי השתן, היא מגיעה למערכת השתן בשתי דרכים עיקריות:
- הגעה מבחוץ – הקנדידה יכולה לעשות את דרכה ממערכת העיכול, אל הנרתיק ומשם להיכנס לצינור השופכה ולמערכת השתן. מקרים אלה מופיעים כמובן בנשים, ושכיחים בעיקר אצל נשים עם סיכון מוגבר לקנדידה נרתיקית (כמו לאחר טיפול בהורמונים, במקרים של כשל חיסוני וכו'). אצל גברים, קנדידה במערכת השתן יכולה להגיע בעיקר לאחר טיפול ממושך בקטטר.
- הגעה דרך זרם הדם – דרך נוספת בה קנדידה יכולה להגיע אל מערכת השתן היא דרך זרם הדם. מדובר במצב נדיר וקשה יחסית, בו מופיעה מחלה סיסטמית וזיהום קשה ביותר אשר יכול גם להתבטא בדלקת בדרכי השתן.
הטיפול בקנדידה בדרכי השתן
לאחר אבחנה, הטיפול במקרים אלו הוא כמובן על ידי טיפול סיסטמי בתרופות אנטי פטרייתיות. בנוסף, כדאי גם להפסיק את הטיפול האנטיביוטי על מנת לאפשר לאוכלוסית החיידקים להשתקם ולמנוע הישנות של זיהום פטרייתי.