קנדידה אלביקנס היא אורגניזם פטרייתי המתקיים במעיים באופן טבעי בריכוזים נמוכים. בסביבת מעיים בריאה, קיום הקנדידה נשמר על ידי פעילות מערכת חיסונית תקינה וחיידקי מעיים חיוניים כמו לקטובצילוס מעיים, ובנוסף, שמרים המתחרים על קיומם עם הקנדידה.
סביבת מעי התומכת באיזון אופטימלי בין האוכלוסיות השונות, עשויה להיפגע בקלות על ידי גורמים שונים כמו צריכת פחמימות מוגברת במסגרת התזונה, צריכה נמוכה של סיבים תזונתיים, תפקוד מערכת חיסון לקוי הנובע כתוצאה ממתח או מחלה, שימוש בתרופות כמו אנטיביוטיקה, סטרואידים, גלולות למניעת הריון ורגישות למזון.
בדומה לכל האורגניזמים האופורטוניסטים, קנדידה אלביקנס מנצלת ביעלות את התנאים הסביבתיים כאשר הדבר מתאפשר.
במקרים בהם האיזון מופר, לקנדידה יש את היכולת לשנות את צורתה ולהתרבות, תוך כדי פלישה והתיישבות ברקמות הגוף. הקנדידה עשויה להפוך לבעיה רצינית ולגרום לסימפטומים במערכת העיכול ומערכות נוספות כמו מערכת הרבייה.
הקשר בין מערכת העיכול, השמרים וצריכת הפחמימות
כאשר הקנדידה מתרבה היא נוטה לשנות את צורתה לגורם מזיק החודר לרירית המעי. פעולה זאת מעוררת דלקת במעיים וגורמת להרס הגבול בין מערכת הדם לבין מערכת העיכול. חדירות המעי גדלה ונוצרת דליפה בין חלל המעי אל עבר כלי הדם המאפשרת חלקיקי מזון בלתי מעוכלים ותאי שמרים לחדור לזרם הדם.
מערכת החיסון מזהה חלקיקים אלה כגופים זרים ומעוררת תגובת הגנה. במקרים רבים מתפתחת רגישות ותגובה אלרגית, כתוצאה מתהליך זה. אנשים הסובלים מקנדידה, ייתכן ויצטרכו להימנע ממזונות המכילים פטריות ושמרים אחרים בעקבות הרכיבים הזהים אותם מכילה הקנדידה.
הסימפטומים במערכת העיכול המאפיינים את התפתחות הקנדידה הם תחושת אי נוחות, נפיחות, גזים, וזאת משום שצמיחת השמרים מלווה בתסיסה של מזון במקום עיכולו. יחד עם הסימפטומים, השמרים מתסיסים סוכרים לצורת אלכוהול, דבר המערער את הסוכר בדם וגורם להתגברות הצורך בצריכת סוכר.
ייצור רעלים במערכת העיכול
קנדידה אלביקנס מייצרת מגוון רחב של רעלים כאשר אחד מהם הוא גליאוטוקסין. גליאוטוקסין מדכא את מערכת החיסון, ממריץ את תהליך התחדשות ומוות התא ובאופן סלקטיבי מרוקן את מח העצם מהלימפוציטים הבוגרים.
המלצות, דרכי טיפול ומניעה
צמיחת קנדידה במעי היא ממצא שכיח בקרב חולי מחלות סביבתיות המאובחנת בבדיקות מעבדה כגון ניתוח ממצאים של חומצות שתן אורגניות ופרופיל תסיסת מעיים.
טיפול אנטי פטרייתי נוטל חלק מרכזי בתכנית הטיפול כנגד המחלה. תכנית הטיפול מורכבת ממספר חלקים, תזונה נטולת פטריות, תרופות אנטי פטרייתיות, מוצרים טבעיים ותוספים פרוביוטיים.
התועלת הטובה ביותר מושגת כאשר כל החלקים מיושמים. המטרה העיקרית במהלך הטיפול היא להשיב את האיזון הנורמלי של סביבת המעי. אם נעשה שימוש בחומרים אנטי פטרייתיים ללא תוספים פרוביוטיים במקביל, כמות השמרים מופחתת וקיים מחסור באספקת החיידקים החיוניים לפעילות תקינה של המעיים.
מטרת השינוי בתזונה הוא להפחית את צריכת הפחמימות יחד עם המזונות המעופשים ומוצרים אחרים המבוססים על שמרים.
על ידי הפחתת צריכת מזונות עשירים בסוכר, זמינות הסוכר עבור הפטריות פוחתת. רשימת המזונות אשר מומלץ להימנע מהם היא סוכר ומוצרים המבוססים על סוכר, מזונות מעובדים כמו שימורים, משקאות קלים, דגנים ארוזים, ממתקים, גבינות מעובשות, משקאות אלכוהוליים, בשר מעובד ומעושן, פירות יבשים ועוד.
טיפול אנטי פטרייתי
במקרים קלים השינוי בהרגלי התזונה עשוי לשפר את הסימפטומים ואף להקל ולמנוע את התפתחות הקנדידה. אולם במקרים חמורים יותר, יידרש טיפול תרופתי אנטי פטרייתי כמו ניסטטין, אמפוטריצין בי, דיפלוקן, קטוקונאזול ועוד.
קיימים חומרים טבעיים אנטי פטרייתיים כמו חומצות שומן רוויות, שום, אורגנו, צלולוז וחומרים פרוביוטיים.
