קנדידה אלביקנס הינה פטריית שמר המצוייה בשתי צורות בגוף האדם, כניצני שמרים ואורגניזם פולשני. קנדידה מנצלת את הסוכרים והפחמימות בגוף לצורך התפתחות. זיהום קנדידה עשוי לגרום לשלשולים, בדרך כלל אחרי נטילת אנטיביוטיקה כאשר דפנות המעי מתרוקנות מחיידקים מתחרים. הקנדידה הופכת למקור זיהומי שכיח בבתי החולים.
חוקרים רבים משערים כי הפתחות הקנדידה מתרחשת בשל השימוש הרב באנטיביוטיקה בשנים האחרונות, בשילוב עם השינוי בתזונה והמעבר מבשר ושומנים, למזון עשיר בסוכרים.
במספר רב של גברים בעלי דלקת ערמונית כרונית נמצאה הקלה בתסמינים לאחר טיפול בתרופות נגד קנדידה. הסיבה לכך איננה ברורה עד כה.
אחת השאלות הגדולות היא אם צמיחת שמרים במעיים מפחיתה את הפעילות החיסונית הכללית של הגוף על ידי תקיפת המערכת החיסונית, ובכך מאפשר לחיידקים רדומים בערמונית לפעול מחדש, או האם השפעות על המערכת החיסונית גורמים לדלקת שאינה בקטריאלית, להתפתח ברקמות הפרוסטטה, ולמעשה אם האורגניזם בעצם מדביק את רקמת הערמונית באופן ישיר.
מהם הגורמים לפרוסטטיטיס?
פרוסטטיסטיס היא דלקת בערמונית הגורמת לכאב ולסיבוכים שונים בקרב הגברים. הגורמים לפרוסטטטיסטיס רבים. זיהומים בקטריאליים הם הגורם החריף והנפוץ ביותר לדלקת בערמונית, ומטופלים באמצעות אנטיביוטיקה ותרופות להקלה בכאבים.
כמו כן, קיימים גורמים אשר אינם נובעים מזיהום חיידקי. הסיבות האפשריות למצב כרוני זה כוללות פגיעה בערמונית במהלך החדרת עזרים רפואיים, הצרות שופכה, זרימה חוזרת בשתן המעודדת זיהומים וקנדידה. פטרת הערמונית היא זיהום פטרייתי הגורם לדלקת בערמונית.
ממצאי המחקר
במסגרת מחקר שנערך על ידי המחלקה הנפרולוגית והאורולוגית בבולגריה, נמצא קשר בין פרוסטטיטיס וקנדידה, תופעה המצריכה תשומת לב וטיפול מיוחד. החוקרים אספו מידע מ- 1,100 חולים. ממצאי המחקר התבססו על דגימות שתן ועל הפרשות מהפרוסטטה. במקביל נלקחו דגימות ספוגית מהשופכה, לצורך שלילת זיהומים בשופכה. החוקרים מדדו רמות אינטרלאוקין 6, כחלק מהמסימנים לנוכחות זיהום קנדידה.
ממצאי המחקר הראו כי שכיחות זיהום הקנדידה בפרוסטטיטיס עמד על 13 אחוזים. הנתונים סווגו בהתאם לזני הקדידה השונים כאשר קנדידה אלביקנס נצפתה ב 48 אחוזים מהמקרים, קנדידה גלבראטה 24 אחוזים, קנדידה טרופיקליס 19 אחוזים וזנים נוספים. התרופות בהן נעשה שימוש היו פלוקונאזול ואיטרקונאזול. הנתונים סווגו לפי התגובה הקלינית של החולה לטיפול. מניתוח הנתונים ניתן היה לראות שיעור הצלחה של 90 אחוזים בשימוש תרופתי של 9 מ"ג למיליליטר. חולים אשר טופלו בתרופות נגד השמרים הציגו תגובה קלינית טובה אשר כללה הפחתה בסימפטומים ובנוסף לכך הוצגה ירידה ברמות אינטלאוקין 6.
פרוסטטיטיס וטיפול באמצעות תרופות נגד קנדידה
פרוסטטיטיס היא דלקת בבולטת הערמונית. פסרוסטטיטיס כרוני הוא מצב בו טיפול מוקדם אינו מצליח. ישנם טיפולים רבים בדלקת ערמונית, ביניהם טיפולים טבעיים כגון אמבטיות חמות, שימוש בכרית לישיבה ממושכת והימנעות ממזונות כמו קפאין ומזון חריף. ביופלבונואידים, חוסמי אלפא וטיפולים נוספים הציגו הצלחה. רופאים רבים ממליצים על טיפול אנטיביוטי לטיפול בדלקת ערמונית וטיפול נגד שמרים במקרים בהם זוהו זיהומי קנדידה.
ראשית חשוב לאתר את זן הפטריות. מספר פטריות שונות עלולות לגרום לדלקת ערמונית כרונית. כל אחת מסוגי הפטריות יכולה לגרום לשינוי ברקמת הערמונית ולכן חשוב תחילה לאתר את הגורם. בשלב השני הרופא יתאים את הטיפול. הרופא עשוי לשאול על שימוש קודם בתרופות שונות, אלרגיות, טיפול אלטרנטיבי ותזונה. כל הגורמים האלה עשויים להשפיע על הטיפול ולהפחית את יעילותו. טיפול אנטי פטרייתי ניתן באופן אורלי או מקומי. תרופות לטיפול בפטריות, בדומה לסוגי תרופות אחרות, עשויים לגרום לתופעות לוואי. חשוב להכיר את תופעות הלוואי האפשריות כמו גירוי מקומי ועקצוצים.