על מנת שיתפתח זיהום של קנדידה, חייבת להיות בעיה בסיסית במערכת החיסון בגוף, או חוסר איזון אחר המביא לשגשוג הקנדידה ליצירת זיהום. קיימות מחלות רקע שונות, המגבירות את הסיכון לפתח קנדידה מכיוון שהן גורמות לפגיעה ישירה או עקיפה במערכת החיסון, ובכך מאפשרות לפטרת להתפתח ולהופיע במקומות שונים בגוף.
סוכרת
סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות בעולם, וכיום אחוז גבוה מאוד מהאוכלוסיה המבוגרת סובל מסוכרת. במקרים בהם הסוכרת מאוזנת, ורמת הסוכר תקינה הסיכויים לסיבוכים שונים נמוכים, ואותם חולים יכולים לפתח אורח חיים תקין ורגיל.
לעומת זאת, כאשר הסוכרת אינה מאוזנת מתחילים להופיע סיבוכים שונים כמו פגיעה בראיה, פגיעה כלייתית, נוירופתיה וסיכון מוגבר להתקף לב ושבץ. אחת הבעיות הקשות של חולי סוכרת היא פגיעה בכלי הדם הקטנים, אשר גורמת להפרעה באספקת הדם לרקמות ובמיוחד לרקמות הפריפריות.
אספקת הדם הפגועה מאפשרת לקנדידה להתפתח בקלות יתרה, מכיוון שללא אספקת דם טובה לא מגיעים לפריפריה מרכיבים של מערכת החיסון אשר יכולים למנוע מהקנדידה לשגשג. כתוצאה, חולי סוכרת סובלים מיותר זיהומים פטרייתיים וביניהם זיהום בקנדידה, אשר מתבטאת בעיקר כקנדידה נרתיקית וכקנדידה של חלל הפה.
כמו כן, כאשר מדובר בקנדידה של חלל הפה, רמת הסוכר הגבוהה ברוק מספקת לקנדידה מצע עשיר בסוכר המסייע להתפתחות הזיהום.
איידס
איידס, הידוע גם בשם תסמונת הכשל החיסוני היא מחלה קשה ביותר הגורמת לפגיעה משמעותית במערכת החיסון.
בחולים מאוזנים, המטופלים תרופתית בצורה קבועה וטובה, מערכת החיסון מתפקדת בצורה יפה ולכן לא שכיח לראות זיהומים בקנדידה.
לעומת זאת, בחולים שאינם מטופלים או בשלבים מאוחרים של המחלה, היכולת החיסונית של הגוף נפגמת ומתחילים להופיע זיהומים שונים, ביניהם זיהום בקנדידה. גם במקרה של איידס שכיח לראות זיהום בחלל הפה ובנרתיק, אך במקרים רבים ניתן גם לראות קנדידה על העור וזיהומים סיסטמיים בקנדידה.
מחלות המטולוגיות
מחלות המטולוגיות הן מחלות הגורמות לפגיעה במערכת הדם, וכחלק ממנה לפגיעה במערכת החיסון. מחלות כמו לוקמיה, אנמיה אפלסטית ומחלות נוספות גורמות להחלשת מערכת החיסון, וכתוצאה לסיכון מוגבר לפתח קנדידה.
בנוסף, הטיפול במחלות האלה כולל בדרך כלל כימותרפיה והקרנות, אשר מחלישות גם כן את מערכת החיסון וגורמות בשכיחות גבוהה להופעה של קנדידה.
סרטן
מחלת הסרטן גורמת לחולשה כללית, הנובעת מנוכחות הגידול ומהטיפול באמצעות כימותרפיה והקרנות. חולי סרטן, סובלים לכן משכיחות גבוהה יותר של קנדידה, הנובעת מהמחלה עצמה ומהטיפול בה.
מושתלי איברים
אנשים אשר עברו השתלת איברים נדרשים לטיפול בתרופות הנוגדות את דחיית השתל למשך כל חייהם. תרופות אלה הן בעצם תרופות אימונוסופרסיביות – תרופות לדיכוי מערכת החיסון, אשר מונעות ממערכת החיסון של הגוף לתקוף את השתל הזר ולהרוס אותו. ולכן, מושתלי איברים סובלים משכיחות גבוהה יותר של קנדידה, אשר מופיעה אצלם מאחר ומערכת החיסון שלהם חלשה ולא מספקת את ההגנה המתאימה מפני התפתחות הפטרת.
חולים במחלות דלקתיות
חולים במחלות דלקתיות כמו מחלת כרוהן, דלקות פרקים ראומטיות, לופוס ומחלות אחרות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח זיהום בקנדידה. חולים אלה מטופלים על ידי תרופות אנטי דלקתיות מסוגים שונים, אשר פוגעות ביכולתו של הגוף לייצר דלקת ובכך מפחיתות את היכולת להתמודד עם הזיהום בקנדידה.
חולים אלה (בדומה לחולים במחלות כרוניות אחרות המטופלים בתרופות הפוגעות במערכת החיסון, כמו לדוגמא מושתלי איברים), בדרך כלל נדרשים לטיפול מונע על ידי תרופה אנטי פטרייתית, על מנת להפחית ככל שניתן את הסיכון להתפתחות הקנדידה ולאפשר איכות חיים סבירה.
