פטריית הקנדידה היא פטריית שמר נפוצה ולה מספר סוגים שונים. הגוף שלנו, עד כמה שהיינו רוצים להאמין שהוא סטרילי, מהווה למעשה מקום אחסון ובית למיליוני חיידקים ופטריות המתגוררים בגופנו כ"דיירי קבע" ונמצאים בעיקר על העור ובחלקים השונים של מערכת העיכול הכוללים את חלל הפה, המעיים ואזור פי הטבעת והרקטום.
במצב נורמלי קיים איזון בין כמות פטריות השמר במעי לבין החיידקים השוהים שם ואין בכך כל הפרעה להתנהלות הטבעית של גופנו. יחד עם זאת, כאשר ישנה הפרה של איזון זה וגדילת יתר של חייקים או פטריות, אנחנו מתחילים להרגיש לא טוב.
מכיוון שפטריית הקנדידה היא דיירת נפוצה במערכת העיכול, ניתן למצוא אותה גם בצואה ועל עובדה זו מתבססת בדיקת הצואה לאבחון של קנדידה.
מהם הסימנים של זיהום בקנדידה במערכת העיכול?
גדילת יתר של פטריית קנדידה במערכת העיכול ידועה בכך שהיא נותנת מספר סימנים נפוצים. בין הסימנים הללו ניתן למנות: אלרגיה למוצרי מזון שונים המתחילה בגיל המבוגר, עייפות כרונית שאינה משתפרת גם אחרי מנוחה ממושכת, בעיות במערכת העיכול- שלשולים ועצירות לסירוגין, גזים, תחושת נפיחות, בחילות, צרבות ודלקות במערכת העיכול, שינויים במצב הרוח, כאבי ראש מיגרנוטיים, דחף לאכילה של פחמימות, בלבול, סחרחורת, דיכאון וחרדה, זיהומים וגינאליים, בעיות במחזור החודשי, בעיות פוריות, תסמונות עוריות ועוד מגוון רחב של תסמינים.
אם אחד או יותר מהסימנים הנ"ל מטרידים גם אתכם במשך תקופה לא מבוטלת, והרופא עדיין לא הצליח לעלות על הבעיה, תוכלו להעלות בעצמכם את השאלה "ד"ר, יכול להיות שיש לי קנדידה?". ישנם רופאים רבים שלא "מכירים" ביכולתה של הקנדידה להזיק אולם ישנם גם רבים שמודעים לבעיה הזו.
כיצד מתבצעת בדיקת צואה לאבחון קנדידה?
כאמור, היות ופטריית הקנדידה מאכלסת את מערכת העיכול, ניתן למצוא אותה גם בהפרשות המעי השונות, ביניהן בצואה.
במצב תקין, כמות פטריות הקנדידה בצואה היא מסוימת, אולם במצבים של גדילת יתר של פטריית השמר, גדילה שבאה על חשבון החיידקים האחרים שמאכלסים את המעי, כמות פטריות הקנדידה שניתן למצוא בצואה היא גדולה בהרבה.
לאחר מכן, עובדי המעבדה עורכים מספר בדיקות לדגימת הצואה בכדי לאבחן האם היא מכילה כמות גבוהה מהנורמה של פטריות שמר מסוג קנדידה. פרט לכך, ניתן להסיק על מצב המעי על סמך ממצאים אחרים.
בין הבדיקות שדגימת הצואה עוברת ניתן למצוא:
1. בדיקת pH של הצואה- מטרתה היא לאמוד את רמת החומציות של הצואה שמשתנה כתלות בכמות החיידקים שיש בה. גדילת יתר של פטריית הקנדידה באה "על חשבון" צמיחת חיידקי המעי ולכן כמותם בצואה תהייה פחותה וכך גם תושפע רמת החומציות.
2. בדיקה לנוכחות של פרזיטים- תסמינים של זיהום קנדידיאלי יכולים להיות דומים לעיתים לנוכחות של פרזיטים שונים במעי, ולכן חשוב לשלול את האפשרות הזו.
3. רמת IgA- מדובר בנוגדן שמהווה חלק ממערכת החיסון הפועלת במעי. רמות גבוהות של נוגדן זה שימצאו בצואה יכולות להעיד על זיהום פעיל או דלקת. מאידך, רמות נמוכות של הנוגדן יעידו על ירידה בפעילות החיסונית במעי שיכולה להיות מלווה בזיהום בקנדידה.
