אנשים רבים חושבים שאנטיביוטיקה היא טיפול בכל מזהם המגיע אל הגוף. אנטיביוטיקה היא אמנם טיפול יעיל ביותר בזיהומים חיידקיים, אך כאשר מדובר בזיהום פטרייתי (כמו קנדידה) האנטיביוטיקה אינה תורמת לשיפור המצב אלא להיפך, גורמת במקרים שונים להחמרתו.
ולכן, אנשים המתחילים על דעת עצמם טיפול אנטיביוטי במקרים של פטרת, רק גורמים נזק ואינם עוזרים לשיפור המצב.
הפלורה הטבעית של חיידקי הגוף וזיהום בקנדידה
בגוף האדם קיימים חיידקים הנקראים חיידקי הפלורה הטבעית – אלה הם חיידקים יושבי קבע, אשר אינם גורמים נזק ובמקרים רבים אף מסייעים לגוף בתהליכים פיזיולוגיים שונים. כך לדוגמא חיידקי המעי מסייעים בתהליכי העיכול, וחיידקי העור מגנים עליו מפני זיהומים אחרים.
במצבים בהם חיידקי הפלורה הטבעיים נפגעים, כמו לדוגמא בזמן טיפול באנטיביוטיקה נוצר מקום לפתוגנים זרים להתיישב ולגרום לזיהומים. וכך, שימוש ממושך באנטיביוטיקה גורם לחיסול אוכלוסיית הפלורה הטבעית וכתגובה לשגשוג אוכלוסיית הקנדידה (ושאר הפטריות), אשר תופסת את מקום החיידקים וגורמת לזיהום.
איך אנטיביוטיקה משפיעה על קנדידה?
טיפול אנטיביוטי סיסטמי, כפי שניתן במחלות שונות כמו דלקת ריאות או כל זיהום חיידקי אחר גורם לפגיעה רב מערכתית בכל אוכלוסיית חיידקי הגוף. וכך, כל טיפול ממושך באנטיביוטיקה מאפשר לקנדידה להתיישב במקום חיידקי הפלוקה הטבעית ולגרום לזיהום. אנשים המטופלים לאורך זמן באנטיביוטיקה נוטים לכן לפתח זיהומים פטרייתיים (בעיקר על ידי קנדידה) המתבטאים בעיקר בפטרת בפה ובנרתיק.
הפחתת השימוש באנטיביוטיקה
בשנים האחרונות הקהילה הרפואית נוטה לייחס חשיבות רבה להפחתת השימוש באנטיביוטיקה. אמנם הסיבה המרכזית לכך היא יצירת זני חיידקים עמידים, אך שימוש רב באנטיביוטיקה מגביר כמובן את שכיחות הזיהומים הפטרייתיים ועל מנת להפחית אותם מומלץ להפחית ככל שניתן את הטיפול האנטיביוטי.
לקיחת אנטיביוטיקה באופן עצמאי וללא אינדיקציה מתאימה עלולה לכן לגרום לסיבוכים שונים וביניהם זיהום פטרייתי, אשר לעתים קשה מאוד להתמודד איתו. כאשר מדובר בחולים עם מחלות רקע ועם סיכון מוגבר לפתח קנדידה, חשוב לשקול שימוש ארוך באנטיביוטיקה, על מנת למנוע את התפתחות הפטרת.
כמו כן, במידה וניתן יש להפסיק את הטיפול האנטיביוטי, כל עוד אין סיכון רפואי וניתן להמשיך בטיפול אחר שאינו אנטיביוטי.
שילוב של אנטיביוטיקה עם טיפול אנטי פטרייתי
במקומות שונים בארץ ובעולם נוטים לתת טיפול אנטי פטרייתי מונע, במקרים של טיפול ארוך טווח באנטיביוטיקה אצל חולים בסיכון לפתח זיהומים פטרייתיים. קיימים מקרים שאין ברירה אלא לטפל באנטיביוטיקה לתקופה של מספר חודשים ואפילו מספר שנים.
במקרים אלה, בגלל הסיכון לפתח זיהום פטרייתי משני לטיפול האנטיביוטי לעתים ממליצים על מתן טיפול אנטי פטרייתי מונע, הכולל שימוש בתרופות אנטי פטרייתיות במינון נמוך.
מה קורה כשמטפלים בפטרת עם אנטיביוטיקה?
לעתים, הפטרת צצה באופן מפתיע כאשר אנשים לא מוכנים לכך. זה קורה בעיקר במקרים של פטריה נרתיקית או פטרת של הפה אצל ילדים, אשר עלולים להופיע בהפתעה ללא כל אזהרה מוקדמת.
קיימים מקרים בהם אנשים אשר לא מכירים את ההשפעה השלילית של האנטיביוטיקה על הזיהומים הפטרייתים, מנסים לטפל בפטרת באופן עצמאי על ידי אנטיביוטיקה (בשימוש מקומי על ידי משחה או על ידי כדורים).
מיותר לציין שטיפול מסוג זה רק מזיק, וגורם להגברת הזיהום הפטרייתי מכיוון שגורם להריגת החיידקים שנמצאים באתר המזוהם וכתוצאה לפינוי מקום עבור הקנדידה. ולכן, טיפול אנטיביוטי בזמן זיהום בקנדידה רק מחמיר את הזיהום, ואינו מומלץ בכלל.
ולכן, רצוי להגיע אל הרופא בכל מקרה של הפרעה ובכל מקרה אסור להתחיל טיפול באנטיביוטיקה ללא התייעצות מוקדמת עם הרופא.