קנדידה כרונית הינה זיהום נפוץ ומהווה בעיה משמעותית עבור הרבה מאד אנשים, ולא רק באוזניהם, אלא גם במקומות נוספים בגוף. קנדידה היא שמר אשר חי בדרך כלל במערכת העיכול שלנו. שמרי קנדידה הם למעשה סוג של פטרייה.
בקרב אנשים בריאים שמרי הקנדידה לא יגרמו לתסמינים או לסימפטומים, כל עוד תישמר רמת חומציות תקינה בגוף ואיזון כולל של "חיידקים ידידותיים". סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון, מזונות מהירים ותעשייתיים, סוכר מזוקק, אלכוהול ומוצרים אחרים יכולים לשבש את האיזון, ולגרום להתפתחותם של השמרים.
נמצא קשר בין זיהום פטרייתי הנגרם מקנדידה ודלקת כרונית של האוזן המתבטאת באודם ובצקת. שימוש אגרסיבי של אנטיביוטיקה הניתנת על פי רוב במצבים אלה, עשויה להיות גורם מזרז בהתפתחות דלקות אוזניים פטרייתיות. בכדי לייעל את הטיפול בדלקות אוזניים, ולהמעיט ככל האפשר בטיפולים לא יעילים ואף מזיקים, כדוגמת אנטיביוטיקה, יש לאבחן באופן מדויק ומהיר את פטריית הקנדידה באוזן.
איך נעשה אבחון הקנדידה?
בכדי לבצע את האבחנה, יערוך הרופא או המטפל תשאול בו הוא ינסה לחקור על צורת הדיאטה והשימוש האחרון של אנטיביוטיקה או תרופות אחרות אשר עלולות להחליש את המערכת החיסונית.
הרופא צריך גם לקחת בחשבון היסטוריה של מחלות כרוניות כמו סוכרת, סרטן, איידס, או מחלות אחרות. במקרה והקנדידה באוזן התפתחה אצל ילדים או תינוקות, תשאול זה ייעשה ביחס לילד. על ההורה לספק את מירב הפרטים הידועים לו בכדי להתאים את הטיפול הטוב המתאים ביותר לסיטואציה.
מכיוון שהסימפטומים של פטריית הקנדידה באוזן, פעמים רבות, הינם מגוונים וספציפיים לכל מטופל ומטופל, יש צורך בביצוע בדיקה קלינית- מעבדתית. הבדיקה הקלינית יכולה לאשש בוודאות גדולה את קיומה של הפטרייה, ובכך לשלול גורמים פוטנציאליים אחרים. מבחינה קלינית, קל לזהות פטריות אלה. את השמרים ניתן לראות מתחת למיקרוסקופ לאחר שנלקחה תרבית בשפשוף או גירוד מהאזור הפגוע.
אמצעים לאבחון קנדידה באוזן
ישנן מספר שיטות אשר מצליחות לסייע לאבחון הקנדידה. ביניהם נמצאים משטח עורי, דגימות שתן ותרביות ליחה. במקרה של קנדידה באוזן המפתח לאבחון חיובי יהיה טמון בזיהוי של הנגע העורי באמצעות לקיחת משטח מההפרשות, הנגעים ומאזורי הגירוד.
את המשטח אפשר לשלוח למעבדות מיוחדות אשר יודעות לאבחן ולגלות את הפטריות המיוחדות. כיום מעבדות אלו הינן ספורות ולא רבות, אולם מוכרות על ידי משרד הבריאות, ולכן תהליך האבחון מתבצע במרפאות משלימות או אצל בעלי מקצוע לא מתחומי הרפואה הקונבנציונליים.
ערכת הבדיקה תימצא על פי רוב אצל הרופאים המטפלים והמאמינים בשיטה זו. מרגע שליחת המשטח, אשר תאשש את קיומה של פטריית הקנדידה התוצאה תוחזר עד כשבוע ימים אל הרופא המטפל. מעבדות אלו עשויות אף לשלוח את סוג הקנדידה הנמצא, למטרות הכנת תרופה הומאופטית ספציפית למטופל.
מה מחפשים במעבדות האבחון?
מתוך 200 סוגים של פטריות קנדידה, יחפשו במעבדות אלו את 20 הפטריות הנפוצות ביותר בזיהומים השונים. ישנה חשיבות לבדיקה הספציפית של זן הקנדידה, למטרת התאמת הטיפול הייעודי.
מעבר לכך, בבדיקת משטח מהאוזן, ישנה חשיבות לבדיקת חומרת הזיהום. מעבדת האבחון תוכל לתת תשובה לגבי רמתו של הזיהום, האם הוא מזהם ברמה נמוכה, גבוהה או גבוהה מאד, והאם הוא ידוע כעמיד לטיפול זה או אחר.
מכיוון שזני הפטריות השונות גורמים למגוון זיהומים באיברים שונים, ישנה חשיבות לעצם המשטח מהאוזן. צורת ושיטת הטיפול ינבעו מסוג האבחון ומתוצאותיו. כדאי ומומלץ להמשיך את הטיפול הספציפי, לאורך הזמן שנקבע, בכדי להפחית את סיכון חזרת הזיהום.